כל חלונות הבית פתוחים

21/12/2005
נכתב על ידי

כל חלונות הבית פתוחים. ניחוחות החורף נכנסים פנימה. צינת הרוחות מנשבת במטבח, פולשת אל החדרים. מוקדם בבוקר פתחתי את התריסים והזגוגיות. בשעת צהריים הדלקתי את אש החורף. עשרות נרות אדומים על הרצפה, דולקים עכשיו בלהבות שובבות, מבשרים את היום הזה, היום הקצר ביותר בשנה, יום היפוך החורף.

כל היום אפיתי עוגיות, רקחתי קסמים, גזמתי ורדים רעננים, בישלתי קקאו בסיר ברזל. מכשפות משוודיה, אנגליה, סאן פרנסיסקו, ניו אינגלנד, מינסוטה וטקסס שלחו בשורות וברכות. באויר עומד עכשיו ריח של שוקולד, חמאה, וניל וקינמון, פצ’ולי, לבנדר ויסמין. מהגינה אני שומעת נחליאלים, משוחחים זה עם זה בציוצים דחופים. הברושים הלימוניים ירוקים מתמיד. השמים אפרוריים, גשם מטפטף, השמש מסתתרת בינות לעננים, ותיכף כבר שוקעת. הנה חושך. הלילה הארוך ביותר בשנה.

הנרות שהדלקתי ימשיכו להפיץ אור כל הלילה. אני מגרשת את האפלה, מלטפת את החורף בלשונות אש כחולות. לא פוחדת מהסערות, לא מניצוצות הברקים ולא מקולות הרעמים. החורף הזה אלבש שחורים, אסרוג צעיף, אקנה לי מטריה, אתנשק בגשם, אלמד לשיר, אנגן מוזיקה בקולי קולות, ארקוד כל ערב, ואכשף את עצמי כל בוקר. אני אאסוף קעריות של מי גשמים ופקעיות של אהבה. אני אתן אותן לאנשים שזקוקים למעט קסם. בנשימה אחת אהפוך את העולם על פיו.

חורף שמח, אנשים. אל תשכחו לנשום. אל תשכחו לחייך. אל תשכחו שגם בלילות סערה, אפשר להדליק נר.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: ,

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *