קסם בסדנאות? אולי לא.

24/12/2006
נכתב על ידי

בעקבות שיחה עם רינה, תגובה של שי, ושאלות של כל מיני אנשים – אני שבה ללעוס עוד קצת את נושא “המתחילים והמתקדמים” בלימודי מאגיה. ראשית כל אודה שבשלב זה, קשה לי לומר האם סדנת נשימות, שהיא הסדנא הבסיסית ביותר שאני מלמדת, מתאימה רק למתחילים או גם למתקדמים. כשעלה לראשונה הרעיון לסדנא במוחי הקודח, רציתי שהיא תתאים ותועיל לכל אדם מן היישוב, כולל אנשים שכלל לא מגדירים את עצמם “רוחניים”, ושמעולם לא עסקו בנשימה, קסם ושאר טכניקות מאגיות. זה חלק מהרצון שלי להחזיר את הקסם לחיי האנשים.

ובאמת, הסדנא נבנתה מן היסוד, ומתחילה בתרגילים הפשוטים והבסיסיים ביותר. אבל הסדנא לא עוצרת בבסיס. היא כוללת התנסות בתרגילים שונים ומשונים, במגוון רמות ושיטות. זה הסגנון שלי. ללמד מגוון רב של טכניקות בזמן קצר יחסית, לספק לאנשים חומר כתוב, הפניות לקריאה נוספת ותרגילים מעשיים, ואז לשלוח אותם הביתה כדי לעשות את העבודה הרוחנית “השחורה” בעצמם, כל אחד והמסע הפרטי שלו.

בעצם, אני יוצאת מנקודת הנחה שכל תלמיד אמור לגלות אחריות אישית כלפי עצמו, חייו, מטרותיו הרוחניות ותהליך הטרנספורמציה הפרטי שלו. אחריות אישית כוללת את המשמעת העצמית לתרגל את הטכניקות שהתלמיד חווה במהלך הסדנא. אין באמתחתי “הארה רוחנית” שאני מוכרת כמו מוצר ממותג וארוז היטב, רק להכניס לתיק ולקחת הביתה בתום הסדנא. באמתחתי יש רק כלים שיסייעו לאנשים למצוא את האור הפרטי שלהם אחר כך, בבית, כשאני כבר לא שם בכלל. ולא רק שאני לא יכולה “להכריח” אף אחד לשבת ולתרגל כל מיני טכניקות, אני בכלל לא רוצה. מי שלא מעוניין להפוך את הנשימה, המאגיה, הקסם, לדרך חיים – אז אין לו מה לחפש בסדנאות כאלו בכלל. חבל על הזמן שלו וחבל על הכסף שלו.

ואם כבר מדברים על כסף, אז גם לזה יש משקל בקביעת אופי הסדנאות שאני מלמדת. כבר התלבטתי בעבר בנושא גם באתר הראשי, וגם כאן בבלוג. דעתי לגבי גביית כספים על לימודי מאגיה ידועה. אז אני קודם כל משתדלת שעלות הסדנאות תהיה שפויה. אבל חשוב מכך, אין לי כל כוונות למרוח את מיומנויות הבסיס על פני מספר רב של סדנאות או קורסים, או להפוך את הסדנאות שלי למסחטות כספים, שמושיבות אנשים לתרגל מיומנות בסיס במשך שבוע שלם. למה אנשים צריכים אותי בשביל לתרגל נשימה במשך ימים שלמים? שיתרגלו בבית…

אז אוקיי, ברור שיש אנשים שלוקח להם יותר זמן מאחרים כדי להפנים טכניקות ולבצע אותן כמו שצריך. וברור שיש אנשים שזקוקים למסגרת של קבוצה כדי להיכנס למשמעת של תרגולים ועבודה נכונה. כמו שאני צריכה מנוי לסטודיו ובחיים לא ארקוד או אתעמל בבית לבד. וברור שלפעמים נחמד יותר מקבוצה מאשר לבד. ואני גם בחורה נחמדה בדרך כלל. מן הסתם אני לא אגרש אנשים שירצו לחזור על אותה סדנא פעמיים, שלוש, ארבע, מיליון.

אבל הרעיון הוא ליצור מסגרת שתתאים לכל אדם מן הישוב, ובאמת תספק בסיס מספק לעבודה אישית עבור אנשים עם רצון אמיתי להתקדם וקמצוץ משמעת עצמית. כי קסם לא מתרחש בסדנאות “רוחניות”. קסם מתרחש בחיי היומיום. במטבח. בחדר המיטות. בחנות המכולת. בפקק בדרך לעבודה. בגינה. עם המשפחה והחברים. עם זרים. שם הוא המבחן האמיתי של הטכניקות והמיומנויות.

הבעיה שלי מתחילה כשמגיע מישהו שעשה סדנת ויפאסנה (למשל), ונשם שם שבועיים שלמים בשתיקה משבע בבוקר ועד עשר בלילה. כשאדם כזה, שכביכול יש לו מערכת מיומנויות, שואל אותי אם הסדנא היא למתחילים או למתקדמים, בחיי שאני לא יודעת מה לענות לו. הרעיון שעומד מאחורי הויפאסנה (נשימה של התבוננות בעולם וראייה נכונה של הדברים) הוא אחת הטכניקות שאני דוחסת בשלוש-ארבע שעות של סדנא. אני מקדישה לטכניקה הזאת משהו כמו עשר דקות-רבע שעה. חמש דקות דיבורים, חמש-עשר דקות תרגיל, ועכשיו תלכו הביתה ותחליטו אם הדבר הזה תורם לכם או לא. אם כן, שבו ותנשמו כל היום מצידי. אם לא, אז יש לכם עוד תריסר שיטות אחרות ואולי אחת מהן כן תקדם אתכם למקום שאליו אתם צריכים להגיע.

אז אני מוסרת את המידע הזה ומצפה מן התלמיד לקבל החלטה מושכלת ואחראית. אני מצפה ממנו שידע האם הוא “מתקדם” ולא צריך ללמוד עוד כלום על נשימה, או האם הוא “מתחיל” שצריך להתנסות בעוד כמה שיטות, להשתפשף, לתרגל, ולבדוק מה עובד ומה לא עובד. כי זו השורה התחתונה. האם זה עובד, האם זה מועיל, האם זה תורם לי. אם אני “מתקדמת” בטכניקה מסוימת, אבל היא משעממת אותי לחלוטין, לא עושה לי כלום, לא תורמת ליכולות שלי, ואני מן הסתם לא טורחת לתרגל אותה על בסיס קבוע, אז מה שווה הרמה המתקדמת שלי?

אולי בעצם השאלה היא האם אחריות אישית היא מיומנות של מתחילים או מיומנות של מתקדמים. אני מצפה לא רק מתלמידים אלא מכל אדם לאחריות אישית. אבל אני גם יודעת ומבינה שאחריות כזאת מתפתחת תוך כדי התהליך המאגי. אולי רק בשביל זה שווה לבוא וללמוד איך לנשום, לאהוב את הגוף, למצוא עוצמה, כוח פנימי ותחושה של שליחות וייעוד בחיים.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , ,

3 תגובות לרשומה קסם בסדנאות? אולי לא.

  1. Golden בתאריך 28/12/2006 בשעה 01:41

    היי, איך היה? (:

  2. כרמית בתאריך 28/12/2006 בשעה 08:44

    צריך לשאול את המשתתפים, לא? 🙂
    לי היה נחמד, כיף ללמד, וזורם. שמחתי שהגיעו כמעט כל המשתתפים למרות הגשם הכבד והסוער בחוץ. גם למדתי מה אני צריכה לשפר לפעם הבאה, שזה גם חשוב.

  3. Golden בתאריך 30/12/2006 בשעה 11:42

    תמיד יש מה לשפר, נשמע שהלך טוב. אני מקווה שתהיה פעם הבאה, נבצר ממני להגיע הפעם.

    מסקרן לשמוע מהמשתתפים, אולי תוכלו לתת כאן אותות חיים? (:

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *