ואינני תובעת שלמים וזבחים

22/12/2006
נכתב על ידי

אתמול תופים ורעשנים וריקודי מטר, והלילה ירד גשם סוף-סוף. האדמה לחה וריחנית. הברושים הלימוניים נוצצים ממים, מנטפים טיפות צלולות. בימים של קדרות בוערות, לפידים ונרות חנוכה יורד הגשם, ובשמים מופיעה קשת, חגיגה צבעונית של אהבת המים והאש.

אני מתעוררת לבוקר של מים ואש וטבע משתנה, אבל גם לבוקר של אנושות שסועה ובלוגייה מנוכרת. העולם שלנו רווי בקונפליקטים אלימים. ברשת, ברחוב, בפוליטיקה, בשטחים הכבושים, בכבישים. אנשים מתרגזים, כועסים, מגדפים ומחרפים, מטילים רפש זה בזה, גונבים, אונסים, רוצחים, מתעלמים מגופות המוטלות על הכביש.  גם אני והפתיל הקצר שלי לא יוצאים הכי טוב בכל העסק. אז אני משתדלת להזכיר לעצמי את משמעות הקשת בענן במסורת המכשפות: אהבת המים והאש, שיווי משקל בין גשם ומים לבין שמש ואור.

אני תמיד אומרת שקסם מתחיל בנשימה. לפעמים זה נדמה כאילו אני אומרת שכל מה שדרוש לקסם זו נשימה, וזה לא בדיוק נכון. דרושים עוד כל מיני דברים. ידיעה עצמית, למשל, או שיווי משקל של האלמנטים בחיי האדם. שיווי משקל בין העוצמה המתפרצת של האש לבין הזרימה השקטה של המים. בין היצירה והתשוקה לבין רוגע ושלווה. בין הגשם הדופק בחוזקה על החלון, לבין האש המחממת את הבית בימי החורף הקשים.

אז אפשר להתנגד לאחרים, להביע דעות נחרצות ולהפגין מעורבות ואכפתיות (אש) גם בלי גסות רוח, לשון בוטה והלבנת פני הזולת ברבים (אש!). במקום זאת אפשר לנסות להכניס קצת חמלה ושלווה (מים) לתוך הדברים. גם הומור עצמי (אויר) לא יזיק, ואולי גם קצת בטחון עצמי (אדמה) שאינו נושק ליהירות (גם לאויר יש את הצד האפל שלו…).

כִּי אֲנִי אֵם כָּל חַי, אָמְרָה אֱלֹהִים,
אֲנִי הַיּוֹנָה, הַלְּבָנָה, הַקֵּיצִים,
וְאֵינֶנִּי תּוֹבַעַת שְׁלָמִים וּזְבָחִים,
אַף אֵינֶנִּי צְרִיכָה לְאֵילִים עֲרוּפִים.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , , , , ,

תגובה אחת לרשומה ואינני תובעת שלמים וזבחים

  1. Golden בתאריך 22/12/2006 בשעה 19:16

    אהבתי את הפוסט הזה, הדברים שאת מעלה כאן. שימת הדברים תחת החלוקה הזאת ליסודות מציגה את האיזון ביניהם באור אחר. משהו בסמליות, מעבר ליופי שלה, עושה את הדברים נקיים וברורים יותר.

    בכל מסורות הכישוף נעשה שימוש בחלוקה לארבעה יסודות? היא הרי לא בהכרח מובנת מאליה מהטבע, ובתרבויות שונות השתמשו בחלוקות אחרות. כשאת מדברת כאן על מים, אוויר, אדמה ואש, את לא מתייחסת רק למשמעות הסמלית שלהם אלא גם ליסודות כפי שממש חשים אותם – בשחיה ועבודת אדמה, הדלקת נרות. פעם כששאלתי על סמלים כתבת שיש להם משמעות גם בטבע עצמו, בלי התיווך המטאפורי שלנו. גם לגבי היסודות זה ככה? המשמעות האישית של עבודה עם מים או עם אש נובעת גם מהכוח הסמלי שיש להם עלינו, מתוך הסימנים שאנחנו מכירים, התרבות ותת המודע שלנו, אבל גם מכח סמוי שיש לעבודה הזאת עלינו מעצם היותה?

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *