ריקוד הגשם של המכשפות

17/12/2006
נכתב על ידי

אם לא אור וחושך, ולא חיים ומוות, אז מה צריך להיות המוטיב הריטואלי של מכשפות ישראליות להיפוך החורף בדצמבר? חשבתי על זה אתמול והתשובה היתה ברורה לי כשמש המזדהרת בין הטיפות. גשם. בדצמבר אנחנו צריכות להוריד גשם.

גשם, כפי שכולנו יודעים, הוא מצרך נדיר בישראל. בחודש דצמבר אנחנו כבר בדרך כלל יכולים לדעת אם השנה תהיה גשומה או שחונה, וכמה נצטרך לדאוג למפלס הכנרת. בדצמבר, ביום הקצר ביותר בשנה, יכולות (צריכות?) מכשפות לעמוד בטקס ולהוריד גשמים, אם צריך, כמה שצריך.

אז ישבתי אתמול וכתבתי טיוטא ראשונית לטקס להורדת גשמי רצון, ברכה ונדבה. בינתיים הטיוטא שלי היא אקלקטית ומשובבת נפש, ושואבת משלושה מקורות: האגדה על חוני המעגל שעג עוגה ועמד בתוכה כדי להורדי גשם, ריקוד הגשם של שבט ההופי האינדיאני, ותהלוכת “כלת הגשם” של יהודי כורדיסטן. הטקס לא סטנדרטי. אין בו הכרזות על הטלת מעגל מקודש, ולא קריאה לרוחות השמים. מדובר בעצם בריטואל תנועה, ריקוד, תיפוף ומסכות, להורדת גשם. הוא מאוד לא-מילולי, ואולי בזה כוחו.

כמובן, שיש לנקוט משנה זהירות לפני שמחליטים על טקס כזה. כמובן, שיש לקחת בחשבון את כל ההשלכות המעשיות והאתיות של הורדת גשם. אז אני שקלתי, ואני החלטתי. השאלה היא האם לפרסם את הטקס במעגל או לא.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , , , , , ,

12 תגובות לרשומה ריקוד הגשם של המכשפות

  1. מאזינה ברקע בתאריך 17/12/2006 בשעה 18:52

    אני אומרת – לכי על זה! עושה רושם שאין שנה שבה זה יותר נדרש מאשר השנה הזו.
    (והילדים שלי ישמחו לשלג מתישהו בינואר..)

  2. תמנון סגול בתאריך 18/12/2006 בשעה 01:54

    הקישור בינתיים לא עובד 🙂

    מדוע את מתחבטת בשאלת פרסום הטקס או לא? האם את חוששת כי ישתמשו בו לרעה? מהכרותך את המכשפות והמכשפים בארץ אשר עשויים לעשות שימוש בטקס, את ודאי יכולה לחלק אנשים אלו לשניים – אלו שיכולים לעשות, ואני מאמין שהם גם אוחזים באתיקה, הנסיון והאחריות האישית, ואלו שרק מקשקשים, שאין זה משנה מה האתיקה שלהם, כי גם כך הם לא יוכלו לעשות שימוש בטקס.

    אם חששך הוא אחר, אשמח לדעתו.

  3. רובין בתאריך 18/12/2006 בשעה 16:59

    זאת בחירה מוזרה בעיני. אולי, כי אני מנסה לבנות את דרכי הרוחנית ע”י הפגניות שמבליחה ממסורת ישראל. לפיכך, מאד ברור לי שגשמים כדאי לבקש / להוריד בתשרי, ישר לאחר סוכות. זאת התקופה שבה כבר הסתיים הקטיף והגשמים דרושים לגידולה המחודש של החיטה, ולא ימנעו מהחקלאים לקטוף. במסורת ישראל, זה הזמן בו מתחילים להתפלל את “ברוך משיב הרוח ומוריד הגשם”, ובכנען חגגו בתקופה הזאת את ניצחון בעל על ים – חגיגת גשם נוספת, להבנתי. חוץ מזה, לא מגיע לנו חרף גשום אמיתי שמתחיל כבר בחשון? 😉
    בחג האורים, כפי שכבר כתבתי ברשומהעל יול, נראה לי הגיוני מאד לחגוג את האור (מהסיבות שציינתי ברשומה הנ”ל). אני, בכל מקרה, אמשיך לנסות להוריד גשמים בתשרי, ולהחזיר את האור לעולם בסוף כסלו. 🙂
    חג אורים נפלא!

  4. רובין בתאריך 18/12/2006 בשעה 17:02

    אה, ולאור (הא, איזה משחק מילים!) ריבוי הדיונים על חג האורים מחד, ועל תרבות הצריכה מאידך, חשבתי שרלוונטי לפרסם פה את הרשומה שכתבתי על התיוונות ואמריקניזציה.

    http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=863084

  5. כרמית בתאריך 18/12/2006 בשעה 18:11

    רובין, אני מנסה לברוח מהדוגמטיות ואתה מחזיר אותי אליה? 🙂 אני יודעת שהיסטורית מבקשים גשמים בתשרי. היסטורית גם אמור להיות חושך בדצמבר…. ובכל זאת גם היום היה שטוף שמש וחם ואני הסתובבתי לי עם גופיה.

    זמן הורדת הגשמים קשור גם לאחריות אישית. לחלוטין מגיע לנו גשם בתשרי וחשוון, אבל אולי כמכשפה בעלת כוח לשנות דברים אני צריכה לתת לטבע הזדמנות לעשות את שלו לפני שאני עגה עוגות ומתופפת בתופים ומורידה גשמים “בכוח”.

    גם אני אחגוג אור (וחושך) ביול המתקרב, בטקס קבוצתי שהוזמנתי אליו. אבל הריטואל הפרטי שלי יהיה קצת פחות שמרני השנה. אולי מפני שאני כבר לא מכשפה שמרנית כל כך. הפכתי בדקדוקי המסורת, ההיסטוריה והרקונסטרוקציה שנים רבות, ועכשיו די לי. עכשיו כאוס 🙂

    (כבר הולכת לקרוא את הרשומה שלך.)

  6. כרמית בתאריך 18/12/2006 בשעה 18:15

    תמנון סגול, בכל דבר כמעט שאי פעם העליתי לרשת השתמשו לרעה. מן הסתם גם בטקס הזה, אם אחליט לפרסם אותו, מתישהו, מישהו גם כן ישתמש לרעה. לא זה העניין. פשוט מדובר בטקס עם רבדי משמעות מיסטיים, ולכן גם פרטיים. יש דברים שלא נועדו לפרסום. אני צריכה להחליט אם הטקס הזה ביניהם.

  7. רובין בתאריך 18/12/2006 בשעה 18:35

    אני חושב שזה דיון מוסרי שמעניין לעשות, אז אני רוצה להציף כמה שאלות.
    האם מקומה של המכשפה הוא לתת לדברים פשוט לקרות? האם מוסרי לעורר שינוי שהוא רחב יותר מהעולם הפרטי, או אפילו מעולם האדם? האם תפקידה של המכשפה לשמור על סדרי הטבע כמו שהם “אמורים להיות”? האם מוסרי לפעול קסם שמנסה לבטל את נזקי האדם?

    אין לי עדיין את כל התשובות בעניין, אבל האינטואיציה (הנשית?) שלי אומרת שצריך לזרום עם השינויים של הטבע, ולכופף אותם כמו שמלמדים באמנויות לחימה – עם הכח שלהם. אם אני רואה שהמגמה של הטבע היא לקראת גשם, נראה לי לגיטימי לעודד אותו. יש לי קצת סייגים בעניין – בגלל זה, אם זה בסדר, הייתי שמח שעוד אנשים יכתבו מה דעתם בנושא.

  8. רינה בתאריך 18/12/2006 בשעה 21:06

    (לי הקישור כן עבד…)

    אני מגיבה יחד לשלושת העניינים שפרסמת בקשר ליול – נראה לי שכולם קשורים.

    אני יודעת שהחורף כאן הוא משחק ילדים יחסית לחורף בצפון אירופה או צפון-מזרח ארה”ב, אבל בכל זאת, כרמית, כאשר את מספרת שאת לא חשה קור או חושך, אני מניחה שאת מבלה אחוז לא מבוטל מזמנך במרחבים מוארים ומחוממים. (אם אני טועה, תגידי, אני מורידה את הכובע. אצלי בבית קר!) אני תוהה אם תחושי אותו דבר אם את השבוע הזה סביב יום ההיפוך החורפי תעברי ללא כל חימום וללא תאורה מלאכותית. רק הבוקר, חברה שלי, ש’, גם היא כוהנת ומכשפה, אמרה שאנשים בארץ לא מפנימים שצריך לחסוך במים כי לא חשים מחסור. אומרים, “הנה, אני פותח את הברז, ויש מים! מה פתאום חסר?”

    אז כן, אנחנו מנותקים מהטבע, לא מודעים להשפעות הטבע עלינו ולתלות שלנו בו. משקים ולא חשים שחסרים מים, מדליקים אור וחימום ולא מרגישים שהשמש חסרה לנו. לדעתי נכון לקרוא חזרה לאור ולחום, וגם לקרוא לגשמים, וגם בהיפוך הקיצי לקרוא חזרה לחושך…

    אבל בנוסף, למה להסתפק בלפרסם טקס כזה? אם אנו זקוקים לגשם, ויש לך קשר עם כל כך הרבה אנשים שישמחו לעשות איתך טקס, למה לא להרים אותו במציאות? (זאת לא שאלה רטורית. אני יודעת למה אני לא עושה את זה, ולא ממש נוח לי עם התשובה, גרמת לי לחשוב שנית על העניין. אני תוהה מה הסיבה שלך.)

  9. רינה בתאריך 18/12/2006 בשעה 21:16

    וואוו, עברו הרבה מים מתחת לגשר (אך לא גשם) בשעות שכתבתי את תגובתי טיפין טיפין בחורים בהם התפניתי למחשב…

    שכחתי לציין שבגדול אני אוהבת את הגישה של לבדוק איפה את בחג הזה, ומה הוא אומר לך. מצד אחד, כן לקדש את התלות שלנו בטבע, ומצד שני, לקדש את עצמנו והמתרחש בעולם הפנימי.

    רובין – מה אם בתשרי ביקשת והגשם לא מגיע? גם היהודים ממשיכים את תפילות הגשם עד פסח.

  10. רובין בתאריך 18/12/2006 בשעה 21:53

    רינה, תודה. יש במה שאת אומרת משהו.

  11. כרמית בתאריך 18/12/2006 בשעה 21:54

    רינה, בי נשבעתי שגם בתוך הבית וגם במשרד אני מסתובבת יחפה עם גופיות. בבית עוד לא הדלקתי חימום השנה. במשרד לפעמים מדליקים חימום, ואז אני פותחת חלונות… אני גם מבלה די הרבה שעות מזמני בחוץ, בעבודה בגינה, בהליכות במושב… מושבניקית טיפוסית, לא לגמרי מנותקת מהטבע, אם כי, ברור שיש נתק מסוים.

    יכול בהחלט להיות שאני המשוגעת. שבאמת קר מבחינה אובייקטיבית ורק אצלי בגוף משהו השתבש ולכן עדיין חם לי.

    טקס גשם במקום הטקסים שהוזמנתי אליהם? לא יודעת… אם קבוצה מסוימת שאני לא חברה קבועה בה מזמינה אותי לטקס X, נראה לי קצת גס רוח להציע במקום זה טקס Y. הזמנה לטקס בדרך כלל מביעה אמון ואני משתדלת לכבד אותה, בין אם אני נענית לה ובין אם לאו.

    למה לא להרים טקס גשם בכלל, בלי קשר ליול או להזמנות שקיבלתי השנה? האמת היא שבעיקר מסיבות לוגיסטיות 🙂 אין לי יותר מדי בעיות אתיות עם הנושא (לא בדצמבר שחון בכל אופן…), ואני גם לא חוששת מ”כשלון”. זאת אומרת, אני לא חושבת שאני אכשל, אבל גם אם כן, אז זה לא ימוטט את עולמי.

    הרי טקס גשם (או כל טקס למטרה מעשית, בעצם) מעיד כביכול על “כשרון” המשתתפים בו. עגתי עוגות ותופפתי בתופים ולא ירד גשם? אז מה אני שווה כמכשפה…? 🙂 וזה כבר עניין של פרספקטיבה. כי אני חושבת שעדיף להשתדל ולהיכשל. אבל אולי גם להצליח.

  12. רינה בתאריך 19/12/2006 בשעה 11:25

    חשבתי אחר כך שאולי כדאי שאתאמן על לנשום חום:) טוב, אני הולכת להביא כובע להוריד… כשיש בבית 13 מעלות ואין שטיחים, לא ממש נוח לי יחפה בגופייה – היה לי הרבה יותר חם בחו”ל בשלג!

    בהחלט לא התכוונתי שתציעי לקבוצה שהזמינה אותך לארוך טקס אחר במקום! (גם לא חשבתי לרגע שתעשי את זה!) התכוונתי בנוסף. וכן, לוגיסטיקה היא גם תמצית התשובה שלי, לוגיסטיקה ועומס טקסים בכלל, ואני לא חשה לגמרי בנוח עם זה.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *