כאוס מבורך בגלגל השנה

16/12/2006
נכתב על ידי

בעצם, הבעיה המרכזית שלי היא לא חגיגות חושך ומוות באמצע דצמבר שטוף השמש. הבעיה שלי היא הדוגמטיות הפוטנציאלית של גלגל השנה. שמונה שבתות למכשפות, בתאריכים קבועים, עם מוטיבים קבועים, ועכשיו תתמודדי. אבל אני, מה לעשות, לא מסתדרת עם דוגמה, ובטח שלא עם מנהגים דתיים ומאגיים שמאחוריהם לא עומדים סמלים משמעותיים וברי-קיימא.

בגלגל השנה יש שמונה שבתות. ארבע מהן מסמנות מצבים אסטרונומיים: הלילה הארוך ביותר בשנה (21 בדצמבר), שווין האביב (היום והלילה שווים באורכם, 21 במרץ), היום הארוך ביותר בשנה (21 ביוני), ושוויון הסתיו (21 בספטמבר). ארבע השבתות הנותרות הן אנגלו-סקסיות ואולי קלטיות במקורן: סווין (30 באוקטובר), אימבולק (1 בפברואר), בלתיין (1 במאי) ולונאסה (1 באוגוסט).

תמיד היו לי בעיות רציניות עם ארבעת החגים האנגלים/סקסונים/קלטיים בגלגל. מה לי ולשבתות הזרות הללו. אבל גם ארבע השבתות האסטרונומיות לא לגמרי מסתדרות לי. לא תמיד. לא כשאני אמורה לחגוג בהן כל מיני דברים מופרכים שלא מסתדרים עם האקלים הישראלי, בשם איזושהי “מסורת”.

באוקטובר 2005 אמרתי לא’, מכשפה זקנה ומקועקעת-פנים, שנראה לי מוגזם להטריד שוב את קרובי משפחתי היהודים והמתים בטקס סווין אנגלופילי, שבועיים אחרי שכבר הדלקתי להם נרות ביום כיפור. א’ אמרה לי לעזוב שטויות. תסתכלי על השמים, היא אמרה. תסתכלי על העצים. מה צומח? מה מבשיל? מה מת? ובתוכך פנימה, מה מתרחש? מה חי ומה מת? ואם תרדי עכשיו לארץ המתים, את מי תמצאי שם, האם את קרובייך היהודים והמתים, או אולי משהו אחר? מה שמתחולל בחייך ובסביבך הוא הסווין שלך, הסווין של האדמה שממנה את צומחת. אלו הקסמים שאת צריכה לעשות בסוף אוקטובר.

א’ מבינה ללבי. היא מתגוררת בקליפורניה. גם שם האקלים חם ואינו עולה בקנה אחד עם הגלגל האירופי. א’ אומרת ששמונה שבתות המכשפות הן נקודות ציון משתנות על פני הגלגל. התאריכים שלהן לא צריכים להיות קבועים בכלל. השבתות הן לא רק חגיגות קסם, אלא גם ובעיקר תקופות, עונות והלכי רוח. מה שמתרחש בארץ, מה שקורה לאדמה, מה שקורה לי ולאחרים, זה מה שמכתיב את אופיו של הגלגל, ואת אופיין של השבתות המרכיבות אותו. אני נוטה להסכים איתה.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , , ,

תגובה אחת לרשומה כאוס מבורך בגלגל השנה

  1. הדר בתאריך 16/12/2006 בשעה 23:36

    גם אליי המשמעויות הקלטיות של גלגל השנה לא מדברות (לא פה ולא בקליפורניה). יש לי כל מיני תיאוריות מדוע החברים האמריקאים שלי נאחזים כל כך במסורת הקלטית (במידה מסויימת, זו האפשרות היחידה שלך להיות לבן “אתני” וללא רגשות אשמה). הכי בריא לגבי חגים היא להלביש להם משמעות אישית – אם המשמעות היא לא אישית, זו לא ממש משמעות, לא ככה?

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *