הספרים שמצחיקים אותי

07/12/2006
נכתב על ידי

במחשב כף היד שלי יש תיקייה של ספרים שמצחיקים אותי. זו תיקייה למקרי חירום. כשעצוב, כשמשעמם, כשהתאים אפורים צריכים סורבה מרענן בין מנות עיקריות של ספרי עיון כבדים, אני חוזרת לספרים שמצחיקים אותי. בתיקייה:

מדריך הטרמפיסט לגלקסיה, המסעדה שבסוף היקום, החיים היקום וכל השאר, היו שלום ותודה על הדגים, לא מזיק ברובו – דוגלס אדאמס. את כל סדרת מדריך הטרמפיסט לגלקסיה קראתי בתרגום לעברית מתישהו בתחילת שנות העשרים לחיי. כולם נמצאים על המדף, אבל בתיקיית החירום במחשב כף היד מצויים דווקא הספרים המקוריים באנגלית. נו, כן, הורדתי אותם כי אני מתעצלת לשבת ולסרוק ספרים בעברית. את כל שאר הספרים קראתי בשפת המקור.

יומנה של בריג’יט ג’ונס – הלן פילדינג. סיפורה של רווקה בריטית בשנות השלושים המוקדמות לחייה, שמחפשת חתן. כתוב בצורת יומן. שמח ומבדח. מצחיק, מצחיק, מצחיק עד דמעות. אולי הספר הכי מצחיק בתיקיית החירום שלי.

בריגי’ט ג’ונס: עובדות החיים – הלן פילדינג. השם המקורי Bridget Jones: The Edge of Reason משקף בצורה הרבה יותר נאמנה את הטירוף ההיסטרי של חיי הרווקה ג’ונס. פחות מצחיק מהמקור, אבל עדיין שמור לו מקום של כבוד בתיקיית הצחוק.

חיי פי – יאן מרטל. קראתי באנגלית. The Life of Pi. חמישה  ניצולים נותרו על סירת הצלה בלב ים לאחר שטבעה ספינתם: נער הודי, זברה, צבוע, אורנג-אוטנג ונמר בנגלי בשם ריצ’רד פארקר. עמוס וגדוש במחשבות על משמעות החיים, החוויה הדתית, אלוהים, והיחסים בין בני האדם לבין בעלי החיים והטבע. אחד הספרים המצחיקים ביותר והפילוסופיים ביותר שקראתי אי פעם.

המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה – מארק האדון. נער נבון ומודע עם בעיות התנהגותיות הגובלות באוטיזם הופך לבלש ויוצא להרפתקה. הצצה נדירה ורגישה לחיי משפחות לילדים חריגים. עלילה מפתיעה ומשעשעת, אבל לא מופרכת בהתחשב בגיבור הראשי.

כל החיים לפניו – רומן גארי. סיפורו של ילד מוסלמי הגדל בבית יתומים פרטי בפריז. בעלת בית היתומים: זונה יהודיה בדימוס, מזדקנת וחולנית. כתוב צרפתית צבעונית ומשובבת-נפש. מדגים היטב את האופי הקוסמופוליטי, הרב-תרבותי, הקולוניאליסטי והבעייתי של עיר האורות. מצחיק עד דמעות, עצוב, צובט את הלב, ושופע חמלה.

Eats Shoots and Leaves – Lynne Truss. ספר שדן בשגיאות פיסוק נפוצות בשפה האנגלית. למתרגמים, חובבי שפות ופריקים של דקדוק.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: , , , , , ,

7 תגובות לרשומה הספרים שמצחיקים אותי

  1. דוד אבוטבול בתאריך 07/12/2006 בשעה 20:32

    בשבילי, אפריים קישון – ספר משפחתי.
    יאיר גרבוז – אני פולני
    רוב יצירותיו של פוצ’ו ועוד כאלו שמסתובבים אצלי על המדף.

    ברכות.

  2. כרמית בתאריך 07/12/2006 בשעה 22:56

    דוד, מעניינות הבחירות שלך. אני לא חושבת שקראתי אי פעם ספר ישראלי שבאמת הצחיק אותי. עירית לינור שעשעה אותי, אבל גם כן לא ממש הצחיקה.

  3. מאזינה ברקע בתאריך 08/12/2006 בשעה 01:03

    חיי פיי והמקרה המוזר הצחיקו אותך? מעניין 🙂
    בשלוף ובלי לחטט יותר מדי בזכרון, אני מוסיפה את “עושים היסטוריה” של סטיבן פריי.

  4. כרמית בתאריך 08/12/2006 בשעה 01:34

    מאזינה ברקע, אני אבדוק את סטיבן פריי בהזדמנות. תמיד מחפשת ספרות עם חוש הומור.

  5. חגי הכהן בתאריך 08/12/2006 בשעה 09:46

    לדעתי, “שלושה בסירה אחת” תמיד קולע בול בפוני (“קראתי את מדריך המחלות ומסתבר שיש לי את כל המחלות מלבד צנחת הרחם – מדוע אין לי צנחת הרחם? אני חש מרומה.” בתרגום חופשי מזיכרוני הקלוקל:) וכמו כן כל ספרי קורט וונגוט, הומוריסט והומניסט גדול שכל ספריו יצאו בהוצאת זמורה ביתן.

    בישראלים, דודו גבע זצ”ל (“שוב פעם אתה שוכח את מקומך זקס!”) מופלא כל פעם מחדש וכדאי מאוד לראות את התערוכה לכבודו במוזיאון נחום גוטמן בתל – אביב.

    לאנרכיסטים בהווה ובפוטנציה ממולץ לנסות את הקומיקס Transmetropolitan של הסופר הבריטי Warren Ellis . וכל המשלב את מוזיאון נחום גוטמן וביקור בקומיקס וירקות בקינג ג’ורג’ מחזקים ידיו ואומרים לו הרי זה משובח:)

  6. שיר בתאריך 08/12/2006 בשעה 09:52

    בטח נהדר לקרוא את רומן גארי בצרפתית!
    אני מאוד אוהבת את אפריים קישון. לפעמים גם דיימון ראניון מצחיק נורא ולפני שבועיים נזכרתי בעלי מוהר ז”ל, שהקובץ “מהנעשה בעירנו” שלו הוא אחד השווים בעיני.
    ו-הדיוידי של העונה העשירית של חברים.
    יש גם כמה קומיקס ונטקומיקס נהדרים. אחד מקורי ומקסים- מ-26 עד 27, של נגה רויך.

  7. נסט בתאריך 10/12/2006 בשעה 21:30

    “האזרח י.” של עופר קניספל אדיר.
    ו”מלכוד 22″.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *