משחקים באור וצל

05/12/2006
נכתב על ידי

המורה לציור משכנעת אותי להתמכר לצבע, להשתגע עם הצורות, להפסיק לרשום בקווים נקיים מדי, לצייר בשגיאות. אמרתי לה בשיעור האחרון, אני אוהבת לתכנן את היצירות שלי מראש, ומיד ידעתי שזה לא נכון. זה אולי נכון בציור, אבל זה לא נכון בשירה. הנה, למשל, את השיר הזה כתבתי בתחילת השבוע. באמונה שהתכוונתי לכתוב על כל הטוב והשלווה והתשוקה שמביאים חמשת היסודות לחיי האדם, אבל תראו מה יצא.

קִלְלַת רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם

יִקְרַע הַמִּזְרָח בְּבֵיתִי חַלּוֹנוֹת, וְתִכָּנֵס דַּרְכָּם רוּחַ פְּרָצִים,
יַבְעִיר הַדָּרוֹם יוֹרָתִי הָרוֹתַחַת, וְיַקְדִּיחַ בָּה נְזִיד עֲדָשִׁים,
יִרְחַץ מַעֲרָב אֶת בְּשָׂרִי בַּמַּיִם, וְלֹא אֶטַּהֵר לְעוֹלָם,
יַטְמִין הַצָּפוֹן בְּרַחֲמִי זְרָעִים, בְּתֹם יֶרַח יַרְקִיבוּ כֻּלָּם.
וְאַתְּ רוּחַ קֹדֶשׁ, רוּחַ תְּזָזִית, מְסַפֶּרֶת שְׁקָרִים לְהַטְרִיף דַּעְתִּי.

מכשפות קוראות לזה: הקרב עם הצל. הצל שקיים בתוך כל אחד ואחת מאיתנו, הדופלגנגר, החור השחור, השד שיושב בתוך הבטן ולוחש מילים של ארס, העכברוש של הנפש.

איפה אור ואיפה צל? שואלת אותי המורה לציור כשאני מורחת צבע סתם ככה.

תגובות באמצעות פייסבוק

תגובות

תגיות: ,

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *