מקורות המונותאיזם בתנך

30/11/2006
נכתב על ידי

הספר The Origns of Biblical Monotheism הוא סקירה של המקורות הפוליתאיסטיים של היהדות. מארק סמית’ בוחן את אלוהי כנען המשתקפים בכתבי אוגרית ובממצאים ארכיאולוגיים. הוא דן בכל אחד מהם בנפרד, אך גם מקדיש פרקים שלמים לקשרים ביניהם ולמבנים החברתיים והמשפחתיים שלהם. לבסוף, הוא דן באל היהודי, כאחד אך מיוחד מתוך שורה ארוכה של אלים שעבדו בני ישראל, ומסביר כיצד הפך הוא אט-אט לאל היחידי שלהם, תוך כדי שהוא סופג לתוכו את המאפיינים של האלוהים האחרים.

ביקורת ספר חדשה בכישופים: הקדרה המבעבעת של כרמית.

תגיות: , , , , ,

6 תגובות לרשומה מקורות המונותאיזם בתנך

  1. אודיסאוס בתאריך 30/11/2006 בשעה 11:44

    כמו שפוליתאיזם אינו “מונותיאיזם כפול מספר אלים נתון בפנתיאון”, כך גם מונותאיזם אינו “פוליתאיזם של אל אחד”.מונותאיזם הוא רעיון. רעיון מהפכני, עד כמה אני מבין אותו. הייתי שמח לשמוע מה לדעת מחבר הספר – או לדעתך – הביא אנשים פוליתאיסטים לאמץ את המונותאיזם.

  2. כרמית בתאריך 30/11/2006 בשעה 13:30

    לפי מחבר הספר, ולפי רוב חוקרי התנ”ך, התהליך של הפיכת עם ישראל למונותיאיסטי התרחש עקב התחזקות מעמד הכוהנים והנביאים שדחפו לרעיון של אל אחד ושל בדלנות אתנית. עם חורבן הבית והגלות, עבודת אלוהים לא-לאומיים הפכה לטאבו גדול יותר, גם בקרב הלא-כוהנים.

    לדעתי? לדעתי אנשים האמינו ועדיין מאמינים במה שיותר יעיל עבורם מבחינה דתית. גם באירופה הנוצרית רבים עברו למונותיאיזם לא רק בגלל אלימות הכנסייה, אלא גם בגלל מה שהיה לנצרות להציע. וכמובן זה עובד גם הפוך. היום יש אנשים שעוזבים את המונותאיזם בגלל שכבר אין לו כל כך מה להציע עבורם.

  3. אודיסאוס בתאריך 30/11/2006 בשעה 14:36

    נכון שיש קשר בין מונותאיזם לבדלנות אתנית, אבל אני מתקשה לקבל את זה שהמימסד הצילח להעביר פוליתאיסטים למונותאיזם רק בכח הזרוע.
    אולי יש משהו מושך ברעיון המונותאיזם, מה את אומרת?
    אולי יש בזה באמת איזה רעיון נשגב?
    אני למשל חושב שמונותאיזם היא תפיסה יותר אנתרופוצנטרית מפוליתאיזם. נכון, עושים קצת פחות סקס ומשתכרים פחות. אבל, בתמורה מקבלים דת שבמרכזה נמצא האדם, מעשיו ואחריותו לגורלו.
    בהינתן מה שכתבתי לעיל, אני חושב גם שמונותאיזם “ניצח” את הפוליתאיזם פשוט כי הוא הציע לבני האדם תכלית (ובלשון של דוקינס, אם לסבך את זה עוד טיפה), הוא היה תכליתי, בניגוד לפוליתאיזם שלא כל כך חשוב לו מה ילד יום.

  4. כרמית בתאריך 30/11/2006 בשעה 14:44

    כפי שאמרתי, אני מניחה שרבים נמשכו לרעיון המונותאיזם, גם בתהליך התהוותה של היהדות, וגם בתהליך הניצור של אירופה, ולגבי הנצרות יש גם ספרות ענפה בנושא.

    אני לא יודעת למה אתה המתכוון כשאתה אומר “רעיון נשגב”. איך אתה מגדיר “נשגב”?

    המונותיאיזם, לעניות דעתי, שם את האל במרכז, לא את האדם במרכז. ההומניזם והליברליזם שמים את האדם במרכז. הפוליתאיזם שם את הקהילה במרכז. המאגיה שמה את האדם במרכז, אבל מאגיה יכולה להיות חלק מכל דת ותיאולוגיה, אז זה משהו אחר.

    למה אתה חושב שלפוליתאיזם לא אכפת מה ילד יום ושהוא לא מציע תכלית?

  5. Golden בתאריך 30/11/2006 בשעה 17:02

    מההתעניינות הלא מאד עמוקה שלי בנושא נראה לי שאחד הדברים המנחמים במונותאיזם זה שלכל אחד יש מקום אצל האל. כמו אבא. אמות המידה שלו הן מוסר מסוים, אבל נקודת המקור היא של קבלה.

  6. רובין בתאריך 01/12/2006 בשעה 18:47

    להבנתי, המעבר למונותיאיזם היה (כמו כל תהליך משמעותי על הפלנטה הזאת) מונע אינטרסים כלכליים. זה מעבר שנתן כח לקבוצה מסוימת של כהנים (צאצאי כהני שילה) שהיה להם אינטרס בכך. ואז הומצאה התפילה האבסטרקטית, שאפשרה שיוני של אמות המוסר – פחות התעסקות בפולחן ויותר התעסקות בחוקים חברתיים, הגבלה של ההתנהגות המינית (האינטרס הכלכלי-לאומי כאן ברור, רק כשיודעים מי האבא, שהוא גם בעל הרכוש, אפשר ליצור שושלת של ירושה פטריארכלית) והתבדלות אתנית. משה יהלום מתאר (גם) את זה בספריו, והתפישה שלי מתבססת גם על התפישה המרקסיסטית שמבינה את התהליכים החברתיים מתוך התהליכים הכלכליים (יחסי היצור, המושפעים בתורם מכוחות היצור).

    ותשובה לגולדן – לא תמיד האל המונותיאיסטי היה כל-כך מקבל. זאת תפישה שנוצרה בנצרות בתקופת הרנסאנס (בעקבות ירידת כחה של הכנסיה והתחזקות ההומאניזם), ומשם, להבנתי, חלחלה ליהדות. וגם בפגניות (ובטח שבנאו-פגניות) יש אלוהיות (בעיקר אלות) שמקבלות ואוהבות ללא תנאי – כמו אמא.

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.