נוקיה E71. זה לא אייפוד, ולא אייפון, ולא בלאקברי ואפילו לא HTC Diamond, אבל אני מבסוטית עד לב השמיים מהטלפון החדש שלי. הוא מסתנכרן עם היומן של גוגל, ואני יכולה לקרוא בו מיילים ולכתוב בו מסמכים. כמו להכניס את המשרד לכיס. אה כן, ואפשר גם לחייג איתו לאנשים. רימונים. כי זה טעים. שגעון העפיפונים. תערוכה...
המשך »
על המדף שלי
Amor, curiosidad, prozac y dudas (Best Seller) - Lucía Etxebarria
Kissing the Limitless: Deep Magic and the Great Work of Transforming Yourself and the World - T. Thorn Coyle
קולנוע
דברים טובים לחודש ספטמבר
האם הקדושה (אנג’לינה ג’ולי בשבילכם) ילדה תאומים
אנג’לינה ג’ולי ילדה אתמול תאומים. נוקס לאון ואחותו ויויאן מרשלין נולדו ביום שבת, בניתוח קיסרי שנערך בבית חולים בעיר ניס בצרפת. ויויאן ונוקס הם ילדים מספר 5 ו-6 של אנג’לינה ג’ולי ובראד פיט, אחים למדוקס (מאומץ מקמבודיה), פקס (מאומץ מתאילנד), זהרה (מאומצת מאתיופיה), ושיילו (ייצור עצמי, נולדה בנמיביה). הנה למה אני אוהבת את אנג’לינה ג’ולי ושמחה בשמחתה: 1....
המשך »
מלכה נהנתנית, בלונדינית בהריון ופקיד אפור
בשבתות רגילות, אני רואה סרטים שהורדתי מהיוטורנט. (שלושים שניות הפסקה לצקצוקי לשון צדקניים.)
המשך »
שני דוקומנטריים בלי אלוהים
בשבוע שעבר צפיתי בשני סרטים דוקומנטריים. אף אחד מהם לא מצא חן בעיניי. פרנהייט 9/11 של מייקל מור היה מעניין, אבל בעיקר עבר כמו תשדיר פרופגנדה זול. ברגעים מסוימים הוא אפילו חצה את הגבול בין הסברתיות לבין העלבת האינטלגינציה שלי כצופה. באיחור של ארבע שנים, הבנתי למה יצא הקצף על הסרט. וזה לא משנה...
המשך »
זה לא הכסף, זאת הבחורה
כל בחורה צריכה שיהיה לה קצת, או הרבה, כסף בצד למקרי חירום, ואסור לה להיות תלויה בכספים של אנשים אחרים, בטח שלא בכספים של גברים, ואפילו לא בכספים של בעלה. באנגלית קוראים לזה “Mad Money”. אם את יוצאת לדייט, מתעצבנת משום מה על הבחור (get mad), אז צריך שיהיה לך כסף כדי לחזור הביתה לבד....
המשך »
נעלתי סטילטו, לבשתי חצאית מתנפנפת והלכתי לראות את סקס והעיר הגדולה
נעלתי סטילטו בצבע לבן, לבשתי חצאית שחורה מתנפנפת עם פרחים לבנים, והלכתי לראות את סקס והעיר הגדולה עם אחותי בקולנוע. אם כבר קאלט, אז עד הסוף. התריעו בפניי שהביקורות לא טובות, אבל אני צחקתי כל הסרט, וחשבתי לעצמי כמה מופלא שסדרה על סקס נשכני מציגה הפי אנד נשכני, עם בורגנות מהסוג הדפוק, לא האגדתי. וגם נראה...
המשך »
זה בסדר למות
אפוקליפטו של מל גיבסון הוא סרט מרהיב ומרתק, אך בעייתי ורצוף שגיאות אנכרוניסטיות. מה שאותי בעיקר עניין בו הוא היחס של הדמויות בסרט למוות, בייחוד הדמויות הגבריות. בסרט, אנשי המאיה נלחמים בחירוף נפש לחיות ולשרוד, אבל כשמגיע רגע המוות הבלתי-נמנע, פשוט עוצרים. מקבלים את המוות כעובדת חיים. מתים בלי שהיות ופהיות. גם הנותרים בחיים מתייחסים אל המוות...
המשך »
