טרם החלטתי מי נלעגים יותר: החרדים שמציתים אש וחוסמים כבישים בגלל העתקת קברי פלישתים, או החילונים שנזעקים להסביר שלא מדובר בעצמות יהודים אלא בעצמות “עובדי אלילים”, אז אפשר להירגע, והכל בסדר, אפשר לשלוח אותם קיבינימט עם הקברים שלהם. בורות וצביעות, שתי אחיות תאומות. בני האדם שנקברו באשקלון לפני אי-אלו אלפי שנים האמינו באל דגון...
המשך »
ניטשה קיצוני בדיוק כמו אותם נוצרים גרמנים אדוקים שהוקיעו אותו. הם מתעקשים שאלוהים תמיד חי, והוא מתעקש שאלוהים לא יקום לתחייה לעולם, אלא יישאר מת. בעיניי שתי התפיסות הללו שגויות מיסודן. כמובן, אפשר לעשות הנחות למונותאיסטים שבמשך כמה אלפי שנים הצליחו לבלבל יופי-יופי בין האל הספציפי שלהם לבין האלוהות הא-פרסונלית האינהרנטית בטבע שתמיד חיה,...
המשך »
(1) השאלה החשובה היא לא אם יש אלוהים, אלא מה זה אלוהים. כבר כמעט עשור שהדיון בשאלת קיום האל משעמם אותי, מהרבה סיבות. בעיניי הוא מסיט את נקודת הכובד מעניין הרבה יותר מהותי: מה זה אלוהים בכלל, מי זה אלוהים, ואיפה הם. הסירוב המוחלט שלי בשנים האחרונות להשתתף בדיונים ופאנלים בשאלת קיום האל הוא...
המשך »
תרגום חדש בקדרה המבעבעת למזמור ההומרי מס’ 30 לגיאה, הארץ הפרימורידאלית במיתולוגיה היוונית.
המשך »
יש מאמר חדש בקדרה, האלה והעצים: פולחן אשרה בקרב בני ישראל. מקורו של המאמר החדש הוא בצורך שלי לדייק אקדמית והיסטורית בתיאורה של האלה אשרה, ולהפריד בין דמותה הכנענית כפי שמצטיירת בכתבי אוגרית, לבין דמותה הישראלית, כאלה מתקופת השופטים, שפולחנה התקיים לצד פולחן האל היהודי על ידי אבות-אבותינו. מלאכת הדיוק לא הסתכמה בהפרדה בין...
המשך »
ומהי סליחה אם לא תוצר של תהליך מאגי שבו מְתַעֲלִים כעס לאפיקים חדשים ולערוצים בתוליים, משחלפים זעם , משנים צורות של רגשות, מתמירים מצבים, ובאופן כללי מניחים לאש הכישוף לְאַכֵּל משהו אחד, ולחשל משהו אחר במקומו. כעס, שנאה, מרירות וטינה מעניקים כוח לאדם שכלפיו אנו חשים את התחושות הללו: כוח למשול בנו, שאחרת לא...
המשך »
זה עשור שאני לא שומרת את יום כיפור כהלכתו. צמה, לא צמה. גולשת באינטרנט, רואה פרקים של באפי. שותה קפה. כותבת. לנסוע עוד לא יצא לי ביום כיפור, וגם לא להדליק אש, אבל היום הזה הולך וחומק ממני. פעם הוא היה נורא, מלווה בדממת מוות, חרדת קודש ושקט שאפילו קולות ינשופים לא הפרו אותו. אחר...
המשך »
עם התקדמות ארגון החתונה, והעמקת חוויית האירוסין שלי, אני מבינה שתהליך ההתחתנות הוא טקס מעבר לכל דבר: מסע רוחני ארוך, דקדקני, מרגש, מפתיע, ולפעמים גם מפרך. ראשיתו של התהליך הוא בהסכמה ליציאה למסע: הצעת נישואין שכוללת סמל בצורת טבעת יהלום. הכלה* יוצאת לדרך. היא מארגנת חתונה עם איש שהיה בן זוג ואהוב, ועתה הוא...
המשך »
אני אמורה לעמוד שם, כמה צעדים לפני החופה, כשמשפחתי, בעלי לעתיד וכמה רבנים ממתינים לי בסבלנות - ולומר תפילה על המצב הבטחוני, המשבר הכלכלי, האלימות הפושה במקומותינו, כל היהודים החולים על פני הגלובוס, והאנטישמיות בעולם.
המשך »
תפוח, עגבנייה, ביצה וכרע תרנגולת הם כולם מזונות שאנחנו יכולים לראות ולחוות עם החושים. רכיבים תזונתיים לעומת זאת, הם עניינים בלתי נראים ולכן מסתוריים משהו. מי ראה פעם ויטמין, פחמימה, כולסטרול או חומצת שומן אומגה 6?
המשך »
עדיף הרי לנגוס שיניים באפרסק עסיסי ולא לחשוב על שדות השלפים, על ישראל המתייבשת, או על בעל אל הגשמים שאוכל עכשיו עפר בשאול. לבחור בחיים, במים, בצבעים נמרצים, לא בטעם האפר של האבלות. מטורף לחשוב שבמשך שנים היו נשים ספונות בחדרי המשכית שלהן בקיץ, מיוזעות ולבושות שחורים, מְבַכּוֹת אֶת הַתַּמּוּז.
המשך »
חוקרים: יהודים בתקופת התלמוד השתמשו בגולגלות אדם כקמעות (הארץ). מאיגרא רמה לבירא עמיקתא: על דעיכתה של הארמית המדוברת בישראל (הארץ) ואתם רוקדים? הרבנות הראשית נגד העם היהודי (העין השביעית) ויסלבה שימבורסקה – פסל יווני (תרגום שיר בעיתון 77) אלפרד לורד טניסון – העלמה משאלוט (תרגום קטע בעיתון 77)
המשך »
היום הצלחתי סוף סוף לבקר בתערוכת “עולמות הגוף” של גונתר פון האגנס, שמציגה עכשיו במוזיאון הלאומי למדע בחיפה. המקצוען ואני קפצנו לשם כבר ביום ראשון, אבל תור של 45 דקות לכרטיסים בקופות, ועוד שעת תור בכניסה לתערוכה עצמה שלחו אותנו לחפש ארוחת צהריים במקום השכלה אנטומית. היום הגענו קצת יותר מסודרים. הצטיידנו בכרטיסים שנרכשו...
המשך »
אין באמת הצדקה לקיומו של הבלוג הזה יותר. פעם הוא היה מקור השראה לאנשים שחיפשו קסם בחיי היומיום. אני לא יכולה לספק דבר כזה במצבי היום. אני רק רוצה לאכול תאנים וללכת לישון.
המשך »
מוזיאון הכט באוניברסיטת חיפה הוא מקום מסתור של אוצרות גנוזים. מצחיק להגיד שמוזיאון שמציג דברים הוא מקום מסתור, אבל באמת שמדובר באחד המוזיאונים האיכותיים הפחות פופולריים בארץ, וחבל. בעיניי לפחות מדובר במקום מדהים. הבוקר הייתי שם עם חברה. היה נעים, רגוע, משעשע ומחכים. גם זול, כי הכניסה חינם, ומשובב נפש כי אפילו אנשי האבטחה...
המשך »
שמתם לב שנשים לא מדברות, אלא מפטפטות? “פטפוט” היא מילת הסוואה מתוחכמת, שמעבירה את המסר שהשיח הנשי אינו עוסק בדברים חשובים ומהותיים. ועל מה מפטפטות נשים? על נשים אחרות, על רגשות, אהבה, מערכות יחסים, החיים שלהן בהשוואה לחיים של אנשים אחרים. האם באמת מדובר בשיח לא חשוב ולא מהותי? אני לא חושבת כך. בהפסקת...
המשך »
יוֹנָה צְחוֹרָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכִי, לַמְּדִי אוֹתִי לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם. לַמְּדִי אוֹתִי לָעוּף. לַמְּדִי אוֹתִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה מֵאַרְצוֹת-נְדוּדִים, וְלִנְחֹת שְׁלֵמָה וּתְמִימָה וּלְמוּדַת-מַסָּעוֹת עַל גַּג-בֵּיתִי. יוֹנָה צְחוֹרָה, לַמְּדִי אוֹתִי הֶמְיַת מִלִּים שְׁקוּלוֹת, מִלּוֹת נֶחָמָה, מִלִּים לְתַקֵּן בָּהֶן עוֹלָם. לַמְּדִי אוֹתִי שָׁלוֹם. בֵּין שְׂפָתַי הַלּוֹחֲשׁוֹת תְּפִלּוֹת עַל גּוֹזָלִים, הַנִּיחִי עָנָף עֵץ זַיִת.
המשך »
מביך אותי לשמוע אנשים משתמשים בביטוי “גילוי פנים” כתרגום למילה האנגלית invocation. בשיח המיסטי, invocation היא פעולה שמזמינה רוחות, ישויות או אלוהויות שייכנסו לתוך גוף של מכשף או כוהנת. כשהוכשרתי בטכניקה, לא בדיוק ידעתי איך לתרגם את העסק הזה לעברית. אף מילה סטנדרטית לא עונה על הדרישות. לא קריאה, לא העלאה, ובטח שלא דיבוק, שהוא תוצאה א-וולונטרית ולא...
המשך »
אתמול תופים ורעשנים וריקודי מטר, והלילה ירד גשם סוף-סוף. האדמה לחה וריחנית. הברושים הלימוניים נוצצים ממים, מנטפים טיפות צלולות. בימים של קדרות בוערות, לפידים ונרות חנוכה יורד הגשם, ובשמים מופיעה קשת, חגיגה צבעונית של אהבת המים והאש. אני מתעוררת לבוקר של מים ואש וטבע משתנה, אבל גם לבוקר של אנושות שסועה ובלוגייה מנוכרת. העולם שלנו רווי בקונפליקטים אלימים. ברשת, ברחוב,...
המשך »
אז זהו, שגם בבני סלע יש ניצוץ אלוהי. או אם להשתמש במונחים יהודיים, אז גם בני סלע נברא בצלם אלוהים. וכאן מתחילות הבעיות התיאולוגיות והפרקטיות שלי. אני מביטה בבני סלע ומתקשה לראות את החלק האלוהי שבתוכו. בהנחה שהניצוץ האלוהי נותר דולק כל עוד האדם בחיים, אני שואלת את עצמי היכן הוא הניצוץ של בני סלע? מה קרה...
המשך »
למה כל כך קשה להתחקות אחר מקורותיו של המעגל המאגי? אני מוצאת אותו אצל חז”ל, ואני מוצאת אותו בגרימוארים של המאגיה הגבוהה בימי הבינייים, ואני כמובן מוצאת אותו אצל מכשפות מודרניות, ויש את התמונה המפורסמת של ווטרהאוס מהמאה ה-19 אבל… מאיפה הוא הגיע בשם כל האלוהים. מי היה הראשון שהחליט להטיל מעגל ולעשות בתוכו קסמים? היסטוריונים של...
המשך »
מכשפות רבות מאמינות בכלל הזהב: “אם זה לא פוגע, עשי מה שתרצי”. במסורת הפיות, הכלל הזה לא קיים. במקום זה יש הנחיות אחרות, כללי אצבע אחרים, הנחות יסוד אחרות. אחת מהן היא שבכל אחד מאיתנו קיים ניצוץ של אלוהים, ולכן שכל אחד מאיתנו צריך לשבת עם עצמו ולפתח ,קוד אתי פרטי. אז לפני יותר...
המשך »
הספר The Origns of Biblical Monotheism הוא סקירה של המקורות הפוליתאיסטיים של היהדות. מארק סמית’ בוחן את אלוהי כנען המשתקפים בכתבי אוגרית ובממצאים ארכיאולוגיים. הוא דן בכל אחד מהם בנפרד, אך גם מקדיש פרקים שלמים לקשרים ביניהם ולמבנים החברתיים והמשפחתיים שלהם. לבסוף, הוא דן באל היהודי, כאחד אך מיוחד מתוך שורה ארוכה של אלים...
המשך »
מעגל הוא צורה בסיסית באיקונוגרפיה המערבית. הוא גם צורת ישיבה הגיונית. מסביב למדורה, לזקן השבט המספר סיפורים, לזקנת השבט הטווה חלומות, לקדירת המרק, או לסיר הפונדו, אנשים תמיד מתקבצים במעגלים. והיום באמת אפשר למצוא הרבה מעגלים. מעגלי שיתוף, מעגלי נשים, מעגלי מתופפים, מעגלי אמהות, מעגלי הקשבה, מעגלי היכרות, מעגלי השתייכות… בכל המעגלים האלו השתתפתי לפחות...
המשך »
