מעורבות חברתית

פניו של הבוקר היו רעים. לא האפרוריות היתה אשמה, ולא הצינה, אלא משהו אחר שעמד באויר, כמו ענן החלטי של רוע יוקד, שוליו שחורים ורקובים. רוב היום שתקתי. שמעתי מילים ארסיות, סיפורי אונס ומכות רצח, צפירות מכוניות נרגזות, טרטורי מנוע דחופים, טריקות דלת, פעפוע דם מורעל, ושתקתי. לא הישרתי מבט אל הרוע. נדרש לכך...
המשך »

מילת היום: רצח בן, filicide. פוסט חדש בבלוג התרגום שלי.
המשך »

אני חשבתי שהואדי יהיה לנצח. הואדי היה מסביב לכל. זו היתה שכונה חדשה, והואדי היה מאחורי הבתים, ולפניהם. היתה שם דרך קיצור, היו כלניות, ונוריות, הרבה אבנים, הרים ירוקים באופק, שתי שריפות גדולות, וכל ילדותי כמעט. ואני באמת חשבתי שהואדי וההרים הירוקים שבאופק יהיו לנצח. אבל הואדי הולך ונעלם. בהסתר הם עשו זאת, העלימו...
המשך »

תמונה של שדות הקרח והברד מאתמול, בואכה רמות מנשה. בחיי שאני גרה באזור המדהים בארץ.
המשך »

אבל האמת היא שאני אוהבת את המדינה הדפוקה הזאת. לא הייתי רוצה לחיות באף מקום אחר בעולם. אמנם לפעמים מתסכל פה, והטמפרטורה בסיר הלחץ בדרך כלל קשה מנשוא, אבל זה הבית. אין בית אחר. אין מקום אחר להניח בו את הראש בלילה ולהרגיש בטוח. ואני בחורה שלא נרדמת במיטות זרות. זה קצת משעשע, כי אחד מחלומות הילדות...
המשך »

אני לא ישנה בלילות. אני לא ישנה בלילות בגלל תכניות פיתוח ישנות, דורסניות ומזהמות, שלא נקברו למרות הקמת המרחב הביוספרי ברמות מנשה. למשל, הקמת אזור תעשייה מבוא כרמל. בעיקר, הקמת אזור תעשייה מבוא כרמל.   כפי שכתבתי בעבר, “שמורה ביוספרית”, הוא תואר בינלאומי, המוענק על ידי אונסקו לאזורים גאוגרפיים מוגדרים, המנוהלים על פי שורת קריטריונים...
המשך »

בחצות וחצי הוא מכין לי שוקו. אני יושבת על הספה ברגליים יחפות, מקשקשת על מאבקים פוליטיים בשטחים  ירוקים, בעיקר מנסה לשכנע את עצמי. והוא אומר לי מותק, אולי כל העסק הזה גדול עלייך. בחדרי ישיבות ממוזגים אני אקטיביסטית, אבל בשבילו אני ילדה. ילדה שמעדיפה שוקו על פני האלכוהול המשובח שלו. אני עושה טעות-אחרי-טעות-אחרי טעות. כל טעות היא...
המשך »

בחיי שאני עושה עוד דברים בחיים חוץ  מלהקשיב למוזיקת מועדונים, לרקוד, לרוץ,  לקנות מלא בגדים, להתנשק, ולבקר כל יום אצל רופא אחר. למשל, אני מעורבת בתהליך הקמת המרחב הביוספרי ברמות מנשה. נכון שאתם רוצים לדעת מה זה? “שמורה ביוספרית” הוא תואר בינלאומי המוענק על ידי אונסקו לשמורות טבע בקרבת מגורי אדם, העונות על שורה של קריטריונים אקולוגייים ותכנוניים,...
המשך »

עוד פוליטיקאי מתקשר, ואני מסננת את השיחה כדי לא להתעצבן, אבל הוא שולח הודעת טקסט, אז ההתעלמות לא עוזרת לי. ברכות על מינוייך לועדה. יישר כוח. עלי והצליחי. אני זורקת את הטלפון לתיק, והולכת לעשות משהו אחר כדי לא לחשוב על זה. עוד לא נכחתי אפילו בישיבה אחת של הועדה, ואני כבר יודעת בדיוק...
המשך »

לעברית עילגת יש חוקי דקדוק קפדניים. את מכירה את כל הניואנסים והדקויות, ויודעת למה מתכוון האיש הנכבד הזה כשהוא אומר לך, “את תעזרי לנו הרבה”. בסוף הישיבה, כשכולם מתפזרים, הוא מחבק את כתפך ולואט מילים. לחישותיו מזדחלות על אזנייך כנחשי פתן שחורים. הבל נשימתו כמו אפר על לשונך.  ואת מזכירה לו שאת חברה בוועדה, שתקדמי את הפרויקט...
המשך »

כתבתי מה אני חושבת על התייקרות מחירי הלחם האחיד כבר בפעם הקודמת שהפעילו המאפיות הגדולות לחץ על הממשלה. והבוקר, כמו כמעט כל עם ישראל אני מניחה, ניצבתי גם אני מול מדף לחם אחיד ריק ושומם, כשבסל הקניות שלי שתי חלות קלועות במחיר 13 ש”ח האחת. חשבתי לעצמי, “מאפיה” היא מילה ביתית כל כך, רכה, נוגעת ללב,...
המשך »

למ’ יש גרין קארד כי היא נולדה בארצות הברית, ולכן היא מרגישה גם צורך לחגוג את הארבעה ביולי. לפני שתי דקות היא תלתה על לוח המודעות בקומה דגל פסים וכוכבים שמעליו מתנוסס נשר אימתני עם מבט רצחני בעיניים. אני מלמלתי שהנשר הוא סמל הולם ביותר לאימפריה האלימה, וגם ציטטתי את השורה ”kingdoms are clay”, שנכתבה...
המשך »

מה יותר חשוב – פגישה עם נציגי חברת החשמל שמתכוונים להקים תשתיות כבדות בשטחים פתוחים, או תור למריטת גבות? שתי קשתות מושלמות ניבטות אליי מן המראה. מחר אכה על חטא ואשב לכתוב התנגדויות לכל מיני תכניות פיתוח. בינתיים חושבת על מלאכת השקילה הזאת, בין רצונות אינדיבידואליים לבין תרומה לקהילה. משקולת אחת של אושר וגוף...
המשך »

אז התחמקתי באמצע מפגש פורום המרחב הביוספרי של רמות מנשה. פילחתי בורקס תפוחי אדמה משולחן הכיבוד, הפעלתי קסם בלתי-נראות שלי ויצאתי החוצה, לערב מרץ קר. אף אחד לא הבחין בי. מחר הם יתהו בינם לבין עצמם איפה כרמית היתה בחלק השני של המפגש. נו. גם אקטיביסטים מתעייפים לפעמים, וגם מי שאמון על שמירת הטבע והשטחים הפתוחים – במיוחד בסביבה של יותר מדי...
המשך »

כל הלילה ירד גשם, רחץ את העצים. ציפור לילית אחת לא הפסיקה לצייץ בדחיפות, ואני ישבתי אצל השולחן מול החלון הפתוח. נשמתי את ריח המים והאדמה, וחרזתי טבעות מחרוזי קריסטל. אילפתי חוטי מתכת, נשמתי את הצבעים והנצנוצים. הבוקר זורחת השמש, אבל עדיין אפרורי במקצת, רטוב, ובוצי. אני לא יודעת אם יגיעו המוני מטיילים לפארק הגובל במושב, כמו...
המשך »

היום בלוח הזמנים שלי: מצוות ביקור חולים בבית חולים כרמל בחיפה.  לפציינט שלום, והוא במצב רוח מרומם. כנראה ישתחרר הביתה בשבוע הבא (בעזרת השם, ובעזרתה של אלוהים, ובעזרת הרופאים המוכשרים וטרוטי העיניים). אבל הכי מעניין בביקור חולים, זה להקשיב לאנשים במסדרונות המחלקות. אשה: “נראה לך רציני ההתקף לב שלו?” בעל: “מאיפה אני יודע? תיכף...
המשך »

יש ספר מעניין על חיי אנשי רוח, כהונה ומאגיה שנקרא After the Ecstasy, the Laundry. הספר עוסק בנקודת התפר שבין חיי היומיום הפשוטים של אותם אנשים לבין ההתעלות והאקסטזה שהם חווים במהלך העבודה הרוחנית שלהם. נזכרתי בספר הזה ביום ראשון, תוך כדי הרצת קרנבל פורים במושב. היה הכל בעבודת ארגון הקרנבל: לשמור על בטיחות של 200...
המשך »

כבר יומיים אני אורזת משלוחי מנות וחבילות של מתנות לאביונים בחברת מתנדבים וחבורת ילדים עליזה. קצת יותר מדי עליזה לפעמים (“תפסיקו לזרוק סוכריות טופי! די עם הטופי! שלושה אוזני המן בצלחת, לא שניים, כן? אם תקמטו את כל הצלופן אז לא יישאר לנו מספיק לעטיפות. שלושה אוזני המן. שלושה. די כבר עם הטופי!”). אני כמעט מוכנה לפורים. משלוחי מנות...
המשך »

בסוף השבוע הדגמתי תפקידי טקס. הטלתי מעגל, קראתי לרוחות השמים, הזמנתי אלים לטקס, ועוד כהנה וכהנה משימות ריטואליות. הערב, לעומת זאת, עמדתי במטבח של בית אבלים וקצצתי ירקות לסלט. אחר כך מעכתי אבוקדו, גיררתי ביצים קשות בפומפיה, חלטתי תה, בישלתי קפה, והגשתי עוגות ופירות למנחמים. אחר כך הלכתי למזכירות הישוב כדי לקחת חומר לישיבה הבאה בנושא שימור שטחים פתוחים באזור. גם...
המשך »

להתקשר, לקפוץ לבקר, להביא עוגה, להביא פשטידה, להביא סיר אוכל, להביא ירקות מהגינה או אבוקדו ותפוזים מהעץ, להזמין להליכה בערב, להזמין למפגשי חברים, לחייך, להביט בעיניים, לשתוק, להקשיב, לנשום, לבחור מילים בקפידה ובחמלה, לספר סיפורים על המתים, להעניק כתף תומכת, לתת מרחב, לזכור שהזמן הוא בן-ברית ורופא, לאהוב.
המשך »

מחר, יום שישי, בשעות 11:00-14:00 תתקיימנה נטיעות של אלון התבור בעמק השלום. כולם מוזמנים לטייל בעמק השלום, ליהנות ממרבדי הכלניות, לזרוע בלוטים, ולבקר בחווה. עוד פרטים באתר הירוקים של מגידו. אגב, למרות שנרשמה הסכמה מסוימת בין יקנעם עילית לבין הירוקים של מגידו בנושא שימור עמק השלום, האזור הפתוח והיפהפה הזה עדיין נמצא בסכנה, עד...
המשך »

מצחיקים אותי לפעמים האנשים שמגיעים למושב מן העיר, ומתלוננים שהקהילה “סגורה” ושלא מקבלים אותם. אין הרבה כאלו, למען האמת. רוב המשפחות הצעירות משתלבות יפה, אבל מדי כמה שנים מגיעה לכאן איזו משפחה שבטוחה שיש קונספירציה של התושבים לדחות אותה. אתמול הגיעה גברת אחת כזאת לאסיפה פתוחה בישוב. קודם היא התלוננה שלא קיבלה מאף שכן...
המשך »

זה עתה שבתי הביתה מכנס השקת המרחב הביוספרי ברמות מנשה. היה נעים, מעניין, ובעיקר מפיח תקווה. תקווה, שאולי בכל זאת נצליח לשמר ריאה ירוקה וכפרית באזור, למרות הלחצים הנדל”ניים והתכנוניים מכיוון כביש 6, עירון, יקנעם עילית, חיפה ואפילו תל-אביב. לא סוד הוא, כי רוב הקרקעות במדינה ששימשו בעבר לחקלאות כבר אינן ממלאות את תפקידן המקורי,...
המשך »

חלק חשוב מן העבודה הפנימית של המכשפה הוא המסוגלות לזהות ולומר בבירור מה היא רוצה ומה היא צריכה. זה לא פשוט. לפעמים נדמה לנו שאנחנו צריכים מגפיים חדשים, יותר כסף, אהבה, כשבעצם אנחנו צריכים ללמוד לאהוב, להשתפר, לוותר, לרכוש מיומנויות, לעבוד. ולפעמים נדמה לנו שאנחנו רוצים להתחתן, להוליד ילדים, והרבה חברים, כשבעצם אנחנו בסך...
המשך »