ארכיון

העגבניה פורחת

שככה יהיה לי טוב, הבוקר פרחו שני פרחים צהובים וענוגים על שיח העגבניות בגינה. בתחילת אוגוסט חציתי עגבניית שרי מנומרת לשניים, וסחטתי אותה לתוך עציץ. למה? כי ככה הגננת אמרה, והילדה מתעקשת שהגננת תמיד צודקת, ולא עזרו ההסברים שעגבניות זורעים באביב כדי לקטוף בקיץ, ושאוגוסט זה קצת מאוחר מדי. בינתיים הזרעים נבטו, השתילים הועברו...

המשך »

שבע צנצנות פסטו

הגויאבות ממשיכות ליפול מאליהן מצמרת העץ. אני אפילו לא צריכה לקטוף. מדי בוקר יוצאת החוצה בפיג’מה וקר כל כך. אוספת חלזונות מערוגות הצנונית והכרוב לתוך קופסא. מרחיקה את הזללנים מירקות החורף. אחר כך מלקטת את הגויאבות הבשלות שנשרו על הדשא. לא מכניסה אותן פנימה. בני הבית אינם סובלים את הריח. יש קערה בחוץ, ומי...

המשך »

גורפת עלי שלכת

יום יחיד של גשם, וכל הזרעים העצלים והסרבנים שטמנתי בשלהי ספטמבר, צצו ונבטו. רוב זריעת הסתיו שלי הפכה זה מכבר לשתילים ירוקים ורעננים, אבל חלק מהזרעים נעלמו במעמקי האדמה כלא היו. כבר נואשתי מהם, אבל אז בא הגשם הראשון והעיר אותם לחיים. אפונה ריחנית, בצל ירוק, פלפלים, פטרוזיליה. בינתיים גויאבות בשלות נופלות מהעץ אל...

המשך »

גשם ראשון בשם אהרון

קצת לפני השקיעה, התחיל לרדת היורה. הגשם הראשון לעונה במושב. המטרואולוג המקומי (חובב אך מקצועי) קורא לו אהרון. ליתר דיוק, הוא קורא לו, “מערכת המשקעים אהרון”. אנטי-קליימטיק, כמו שאומרים. הבוקר העפלתי ממורדות הרמה לפסגת הכרמל ברחובות מוצפים מים ונטולי מערכות ניקוז. היער היה רטוב וריחני. טיפות הגשם גדולות ועגולות. בערב כבר יתבהר, ומחר אוכל...

המשך »

יום כיפור חילוני

יושבת בחצר עם ספל קפה ורואה את העלים נושרים בשלכת מעצי האבוקדו, והשזיף והפיקוס. הרוח שוברת ענפונים יבשים מצמרות המכנף ובשמים נאספים עננים לבנים ותפוחים. הערב יטפטף גשם. שיבוא. זרעתי צנוניות, גזר, קולרבי וגזר שמחכים לו. טמנתי פקעות תפוחי אדמה כמו מטמונים באדמה. המרזבים נקיים, הגדרות חוזקו. שיבוא הגשם, ותבוא הרוח, שיביאו קצת קסם...

המשך »

העבודה הקרויה מלאכת השמים

ביום כיפור הקרוב אני לא מתכוונת לעשות חשבון נפש. גם בראש השנה לא החלטתי החלטות חדשות, לא ערכתי רשימות, ולא תכננתי תכניות לשנים עשר החודשים הקרובים. מספיק. שנים התעסקתי בחשבונות וברשימות. עייפתי. מי שעושה חשבון נפש כל השנה, וחושב לטווח ארוך כל הזמן, לא צריך את העצירה המלאכותית הזאת בעשרה בתשרי. זה לא משרת...

המשך »

אהבת הארץ, רילואדד

אני תופסת מעצמי פטריוטית. פטריוטית די גדולה, אפילו. אוהבת את ארץ ישראל. זו אמירה שלא הרבה שמאלנים מסכימים לעצמם לומר, בעיקר כי ימנים קיצוניים ניכסו לעצמם את אהבת הארץ. כאילו הם היחידים שהארץ בדמם. אז הנה אני, שמאלנית מימים-ימימה, לא מהססת לומר שאני אוהבת את כל כולה של ארץ ישראל. באוטו שלי שומעים רק...

המשך »

לא מפחדת מיהוה

שואלים אותי את השאלה המגוחכת הזאת, מה, את לא מפחדת מיהוה. לא, ברור שאני לא מפחדת מיהוה. מה יש לפחד מאל מדבר שבטי. אז הוא עצבני קצת, נו. בטח כי חם לו כל הזמן.  אנחנו רק באמצע יולי, ואני לפחות מתפרקת בכל החמסינים האלו. אז לא מפחדת מיהוה.  מפחדת מהפרשנים המאוחרים שלו, מה”דתיים” שהולכים...

המשך »

אני שומעת הכלבים נובחים

אני שומעת הכלבים נובחים. נכתב מתישהו בשנות התשעים. אין לי תאריך מדויק. אבל התחושה מדויקת. אז, כמו היום.

המשך »

בכל יום יוצאת לקרב עם כוחות האופל

הקלילות הצבעונית של האביב עומדת השנה בניגוד חד לחושך הכבד שיורד על פני החברה הישראלית. עננה אפלה חונקת של מונותאיזם לאומני, עיוור למקורותיו, מתכחש למדע, אלים ומדכא, הדורס ברגל גסה כל חלקה פלורליסטית, ליברלית וכפועל יוצא מכך, גם כל שביב פוליתאיסטי שהיה קיים בחברה הישראלית. קשה לנשום בעין המחנק, קשה לחיות, קשה לגדל ילדים....

המשך »

זה סימן שבא אביב

אתמול בלילה, כשהבית הפך שקט, וכמעט כולם הלכו לישון, רגע אחרי ההתרסקות המסורתית שלי על הספה, שמעתי את קריאת השעיר. אי אפשר לפספס אותה. צפצוף יחיד וקצר במרווחים של שתי שניות. כמו אזעקה תקולה. וזה סימן שנגמרים הגשמים. זה סימן שבא אביב, כי השעיר הוא ינשוף מקייץ ובמקומות קרים ורטובים הוא לא אוהב להישאר....

המשך »

האידים של מרס, גרסת 2017

האידים של מרס, גרסת 2017

האידים של מרס יירשמו לעד בהיסטוריה האנושית כיום שבו נרצח יוליוס קיסר, מנהיג הרפובליקה הרומאית, בשנת 44 לפני הספירה. אבל לאידים של מרס יש היסטוריה מעניינת יותר ומורשת פוליתאיסטית עם משמעות עונתית. האידים של מרס (Idus Martiis) היו יום חג רומאי שצוין בחמישה עשר במרץ. הכוהן הגדול ליופיטר, פלמן דיאליס, העלה קורבן לאלוהיו בתום...

המשך »

מתמטיקה. לא עוגות.

היום, 14.3, יום הפאי הבינלאומי, הוא לא יום של אפיית עוגות. יום הפאי הוא חגיגה של מתמטיקה ושל מדע. אכילת פאי היום היא משעשעת רק כשהאוכלים הם מתמטיקאים, פיזיקאים ושאר אנשי מדעים מדויקים, או לפחות אנשים שמכבדים מדע. מה שפחות משעשע זה סביאה וזלילה של עוגות על ידי אנשים שלא יודעים שפאי זו לא...

המשך »

אחד פורים בלי מגילה, תודה רבה

קשה לי מאוד לתווך את סיפור מגילת אסתר לבנות שלי. לא. זה לא מדוייק. לא קשה לי. אני פשוט לא מעוניינת. לא מעוניינת לתווך להן את הסיפור המיזוגני, הגזעני והאלים הזה. לא מעוניינת לספר אותו. מחריד אותי כשהן חוזרות הביתה ורוצות לדבר על גיבורי המגילה ועלילותיהם. את מי אתן הכי אוהבות בסיפור, אני שואלת,...

המשך »

תחת שמים ישראליים

בחדשות דיווחו השבוע על תגלית של סמלים חרוטים על תקרה של פנימית של דולמן ליד קיבוץ שמיר. החריטות מתוארכות לתקופת הברונזה הקדומה, כלומר 3300-2400 לפני הספירה בערך, ומהצילום הלא ברור באחת הכתבות, נראות כמו ראשי חץ או כמו חצים הנורים מקשת או אולי גרזינים (אם מסתמכים על דוגמאות גרזינים מאותה תקופה). הארכיאולוגים, בדרכם האופיינית מתארים...

המשך »

אבל יש לנו את הבריזה של אילת והכנרת

מדינת ישראל ללא ספק נמצאת בתהליך עמוק של התדרדרות מדמוקרטיה לתיאוקרטיה. היהדות האורתודוקסית הולכת ומתעצמת במספריה מחד, ומתדלדלת מבחינה ערכית מאידך ותוך כדי התהליך משתלטת על כל השיח הציבורי תוך שלילה של פלורליזם, הומניזם, פמיניזם, חירות וכל מה שמריח מבחירה חופשית. בינתיים הציבור שקורא לעצמו חילוני מתקשה לגבש זהות יהודית אוטונומית או איזשהו סוג...

המשך »

מפלצת הספגטי והשאלה המונותאיסטית

פוסט מעניין של יוסי גורביץ’ בבלוג החברים של ג’ורג’. כתוב מנקודת מבט אתאיסטית, אבל מדגים יפה את הבעייתיות בתפיסות עולם מונותיאסטיות שמשתלטות על השיח הציבורי והחברתי. מלבד אולי סעיף 3א המוזר, שלוקה במגוון כשלים לוגיים, ובעיקר בחוסר הבנה של מקומם ומהותם של זרמים דואליסטיים בדתות המונותאיסטיות.

המשך »

אלוהים פקיד בשירות המאמינים: עובד בקופת חולים ומסדר עבודות שירות?

הזמר משה פרץ שנידון לעבודות שירות עקב הרשעתו בעבירות מס הכריז: “נראה הכל מאת השם יתברך. אני בנאדם מאמין” ורוגל אלפר מתרגם את דבריו “אלוהים סידר לי עבודות שירות” ומתעצבן: “השיגעון הפרימיטיבי הזה נחשב כיום לחילוניות בישראל: פרץ לא חובש כיפה”. אלפר צודק. בשנים האחרונות מעמיקה ההדתה של הישראלים, אך במקביל משנה הדתיות את...

המשך »

יום הכיפורים 2.016

בעוד אני הולכת ומתרחקת מן הסמלים המתים של יום כיפור, הולך עם ישראל ומקדש אותם, יוצק עליהם שמן נבערות ומדליק אותם באש בורות יוקדת. הציוויים המקוריים של היום היו להקריב קרבן אש, לשלוח שעיר לעזאזל, להתיז דם על הפרוכת של ארון הקודש, ולשלוח את הכהן הגדול להיכנס לקודש הקודשים כדי שייפגש עם אלוהים פנים...

המשך »

אַל תִּפְחֲדִי כְּלָל

אַל תִּפְחֲדִי כְּלָל; אַל תִּפְחֲדִי מֵאֲנָשִׁים, וְלֹא מֵהַגּוֹרָלוֹת, אוֹ מֵהָאֱלֹהִים, אוֹ מִמְּאוּמָה. מִכֶּסֶף אַל תִּפְחֲדִי, וְלֹא מִצְּחוֹק שִׁגְעוֹן הֶהָמוֹן

המשך »

להרכיב מחדש את הפשטני: יונו מאטר רגינה

אחד הדברים שאני מנסה לעשות בקדרה הוא להרכיב מחדש את הפשטני, ולספר את הסיפורים האמיתיים של האלוהים הקדומים של בני האדם. הסיפורים לא תמיד קלים לשמיעה, לרובם אין סוף טוב, אבל מכולם אפשר ללמוד משהו.

המשך »

כשהגוף מעיד כאלף עדים

גל מור כתב אתמול בבלוג חורים ברשת אודות פרויקט ספורים המתעד ניצולי שואה, אשר על זרועותיהם מקועקעים מספרים. בפוסט מצוטט אחד הניצולים שאומר: “לעיתים קרובות צעירים שואלים אותי, למה לא מחקתי את זה. השאלה מפתיעה אותי. למה שאמחק? אין רבים מאיתנו בעולם שנושאים את העדות הזו”. אנחנו חיים בתרבות שמקדשת מודיפיקציה רדיקלית של הגוף....

המשך »

קישורים לשבוע חדש: פציפיזם, עצים מכושפים והגנה על חיות בר

ירון זפרן כותב על עצים מכושפים עם סגולות מיוחדות במדור תיירות של וינט (ט”ו בשבט שמח!). מחקר טוען כי, חיילים ממעמד כלכלי נמוך מתים יותר בעימותים צבאיים, שדמם של המילואימניקים יקר יותר, ושצה”ל מגן על חיילים על חשבון פגיעה באזרחים. ואני סבורה, כי יש לבטל את הגיוס לצבא הגנה לישראל, ולהופכו לצבא מקצועי. עיתון...

המשך »

אל תתנו לעולם להטעות אתכם

אל תתנו לעולם  להטעות אתכם. זה מה שהיה כתוב על הסטיקר שהודבק על פגוש המכונית שעצרה לפניי ברמזור. הציטוט הזה, של רבי נחמן מברסלב, העלה חיוך על פניי. ברור. איך שכחתי. לא לתת לעולם להטעות אותי. נדמה, כי אין ולא כלום בין אמונותיי הפוליתיאסטיות לבין אמונותיו החסידיות של הרבי נחמן מאומן. ובכל זאת, גם...

המשך »