Tag: תפילה

עֵינַיִם לַבַּעַל תִּשָּׂאוּן: אל ואדם באוגרית

עֵינַיִם לַבַּעַל תִּשָּׂאוּן: אל ואדם באוגרית

בתרבות המונותיאסטית בכלל והיהודית בפרט, יחסי הכוחות בין אלוהים ובני אדם ברורים. האלוהים היחיד והבודד הוא כל יכול, חזק ועצום,  והאנשים נתונים לחסדיו. בכנען הפוליתאיסטית, לעומת זאת, העניינים היו מעט שונים. טקסט מעניין מן העיר אוגרית שופך אור על יחסי…

תפילת המיילדת ליונו לוסינה

המזמור המופיע כאן הוא תפילה שאומרת המיילדת כשהיא מגיעה לבית שבו כורעת אישה ללדת. המיילדת נכנסת למקדש הביתי שהיה קיים בכל בית ברומא (“לרריום”), מתפללת ליונו לוסינה, ורק אז מתחילה בעבודתה.

בשם דגון ובשם עשתרת, אלוהי אשקלון

קבוצת חרדים חסמו כבישים והציתו צמיגים במאי 2010 במחאה על העתקת קברים פלישתיים עתיקים לטובת הרחבת בית החולים ברזילי. בתגובה, הכריזו גורמים חילוניים כי המחאות מיותרות, כיוון שמדובר בקברי “עובדי אלילים” ממילא. בני האדם שנקברו באשקלון לפני אי-אלו אלפי שנים…

ועל הברקים ועל הרוחות

פִּרְקֵי אִמָּהוֹת שִׁכּוֹרָה מִדֶּלֶק וּמִבֶּנְזִין, אֲנִי הִיא הָאֱלֹהִים. כּוֹחִי וּגְבוּרָתִי מָלֵא עוֹלָם, עוֹלָם שֶׁל מַתֶּכֶת וְדָם. עַל הַזִּיקִים וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים וְעַל הָרוּחוֹת, וְעַל מִמְטְרֵי גֶּשֶׁם חֻמְצִי, אוֹמֶרֶת זֶה כֹּחִי, וְזֶה עֹצֶם יָדִי. עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים…

יונה צחורה

יוֹנָה צְחוֹרָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכִי, לַמְּדִי אוֹתִי לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם. לַמְּדִי אוֹתִי לָעוּף. לַמְּדִי אוֹתִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה מֵאַרְצוֹת-נְדוּדִים, וְלִנְחֹת שְׁלֵמָה וּתְמִימָה וּלְמוּדַת-מַסָּעוֹת עַל  גַּג-בֵּיתִי. יוֹנָה צְחוֹרָה, לַמְּדִי אוֹתִי הֶמְיַת מִלִּים שְׁקוּלוֹת, מִלּוֹת נֶחָמָה, מִלִּים לְתַקֵּן בָּהֶן עוֹלָם. לַמְּדִי אוֹתִי שָׁלוֹם. בֵּין שְׂפָתַי…

קִלְלַת רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם

יִקְרַע הַמִּזְרָח בְּבֵיתִי חַלּוֹנוֹת, וְתִכָּנֵס דַּרְכָּם רוּחַ פְּרָצִים, יַבְעִיר הַדָּרוֹם יוֹרָתִי הָרוֹתַחַת, וְיַקְדִּיחַ בָּה נְזִיד עֲדָשִׁים, יִרְחַץ מַעֲרָב אֶת בְּשָׂרִי בַּמַּיִם, וְלֹא אֶטַּהֵר לְעוֹלָם, יַטְמִין הַצָּפוֹן בְּרַחֲמִי זְרָעִים, בְּתֹם יֶרַח יַרְקִיבוּ כֻּלָּם. וְאַתְּ רוּחַ קֹדֶשׁ, רוּחַ תְּזָזִית, מְסַפֶּרֶת שְׁקָרִים לְהַטְרִיף…

אֱלֹהִים צְבָאוֹת / דיווח מההר ביום השישי למלחמה / בשיעור ספרות יאמרו סאטירה

אֱלֹהִים צְבָאוֹת עָיֵף עַד מְאֹד, פָּקַח חֲצִי-עַיִן כְּשֶׁפָּקַדְתִּי הָהָר, שׁוּב פַּעַם אַתְּ, הוּא פִּהֵק וְאָמַר. לְרַגְלָיו הִתְיַשַּׁבְתִּי, בַּת סַרְבָנִית, סוֹרֶרֶת, מוֹרָה, חֲצוּפָה, יִדְּעוֹנִית, וְאָמַרְתִּי לוֹ, אַבָּא, הִגִּיעַ הַזְּמַן, אוּלַי תִּתְעוֹרֵר כְּבָר, פֶּרֶד עַקְשָׁן? אַךְ אֱלֹהִים צְבָאוֹת- נַפְשׁוֹ נָקְעָה, כְּבָר שָׁנִים…