Tag: מיתולוגיה

אוסביוס איש קיסריה – פרפרטיו אבנגליקה

אוסביוס איש קיסריה – פרפרטיו אבנגליקה

יצירתו של אוסביוס איש קיסריה, “הכנה לבשורה” (פרפרטיו אבנגליקה”) הינה כתב אפולוגטיקה נוצרי, המוקיע את האמונות הפוליתאיסטיות של תרבויות במזרח התיכון הקדום ובאגן הים התיכון ומנסה להוכיח כי הנצרות עדיפה על כל דת “פגאנית”. אני מביאה כאן תרגום עברי לקטעים נבחרים מתוך “פרפרטיו אבנגליקה” העוסקים בתיאורים של הדת הפניקית, לצד הערות ופרשנויות.

למרבה הצער, ברור מן הכתוב כי התיאורים של האמונות הפניקיות ביצירה זו אינם אותנטיים אלא נגועים בפרשנות תרבותית, שיפוט מוסרי של האחר, ובעיקר שטופים בהלניזציה עמוקה ובוטה של המיתוסים והדמויות המיתולוגיות הכנעניים.

אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

חגיגות הקיץ הפניקיות לכבוד האל אדון הגיעו דרך הים לקפריסין, ומשם, דרך יוון, גם לרומא ולמצרים העתיקה. במהלך החגיגות, שארכו יומיים תמימים, נערכו טקסים חגיגיים לכבוד אדוניס, גלגולו היווני של האל אדון, ולכבוד אפרודיטה אהובתו בעונת האביב. על פי הגרסא…

מזמור הומרוס מס’ 30 לארץ, אם כל חי

Thomas Cole, The Titan’s Goblet, 1833

המזמורים ההומריים נכתבו במאה השביעית והשישית לפני הספירה על ידי מחברים אלמוניים. ישנם 33 מזמורים הומריים, כל אחד מהם אומר תהילה לאלוהות יוונית כלשהי. חלקם שימשו בטקסים דתיים ובפסטיבלים ריטואליים ביוון העתיקה. כאן אני מביאה תרגום אישי וחופשי למזמור מס’…

למה אני לא מפחדת מהמילה “בעלי”

זה כמובן לא מפתיע שאני לא מפחדת מהמילה “בעלי”. זו מילה נהדרת בעיניי, “בעל”. קצת חבל  שמשמעותה הרחבה בהקשר היסטורי הלכה לאיבוד בשיח הפסאודו-פמיניסטי שמתעקש לראות בה נגזרת של שם העצם “בעלות” ולא יודע שגם “בעל” (במובן גבר נשוי) וגם…

ביקורת ספר: Worshipping Aphrodite

ביקורת ספר: Worshipping Aphrodite

התואר “אלת האהבה והיופי” לתיאור אפרודיטה הוא שטחי ובלתי מדויק, בדומה לתארים לקוניים אחרים המודבקים לאלים של תרבויות פוליתאיסטיות (“אל היין”, “אלת הנישואין”, “אל המוות”). הוא מתעלם הן מדמותה המורכבת של האלה, והן מתפקידים דתיים וטקסיים נרחבים שהיו לאפרודיטה ביוון העתיקה, ושאין להם ולא כלום עם אהבה או עם יופי.

האלה ענת יוצאת לקרב

וַיִמְשְׁחוּ שֶׁבַע בָּנוֹת אֶת עֲנָת בַּכֹּפֶר, וּבְרֵיחַ גַּד- הַשָּׂדֶה, וּבְקוֹנְכִיַּת הַתְּכֵלֶת, וַתִנְעַל הָאֵלָה אֶת שַׁעֲרֵי הֵיכָלָהּ, וַתִפְגֹּשׁ בַּנְּעָרִים בְּמוֹרָד הָהָר. וַתַכֶּה בָּעֵמֶק, תַּהֲרֹג בֵּין קִרְיָתַיִם, תִּמְחַץ לְאֻמִּים הַיּוֹשְׁבִים לְחוֹף- יָם, עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, תַּצְמִית בְּנֵי אָדָם. כְּכַדּוּרִים יִתְגַּלְגְּלוּ רָאשִׁים תַּחְתֶּיהָ, יָדַיִם כְּרוּתוֹת כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה עָלֶיהָ, כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה, כַּעֲרֵמוֹת קוֹצִים, תַּעֲרֹם הָאֵלָה כַּפּוֹת- יְדֵי- לוֹחֲמִים. וַתֶאֱסֹר עֲנָת הַגֻּלְגָּלוֹת עַל גַּבָּהּ, תְּשַׁנֵּס כַּפּוֹת מֻתָּזוֹת בַּחֲגוֹרָתָהּ, עַד בִּרְכַּיִם תִּתְבּוֹסֵס בְּדָם חַיָּלִים, עַד צַוָּאר תִּתְגּוֹלֵל בְּמְעֵי לוֹחֲמִים. בְּמוֹט קַשְׁתָּהּ תְּגָרֵשׁ שְׁבוּיִים, בְּמֵיתָר הַקֶּשֶׁת תִּבְלֹם אוֹיְבִים.

ביקורת ספר: Ugaritic Narrative Poetry

מלאכת התרגום הטובה ביותר שנעשתה עד כה לעלילות האלים הכנעניים, בעיקר בגלל הזמן שבו נכתב הספר, כשבעים שנה לאחר גילוי לוחות אוגרית, וכעשרים שנה לאחר פירסום אוסף התרגומים הראשון. לרשותם של סמית’ ופארקר עמדו עשרות שנים של מחקר, ניסיון, והיכרות עם הלוחות. כתוצאה מכך, מביעים התרגומים שלהם הבנה שלמה יותר של התרבות הכנענית בהשוואה לתרגומים מוקדמים.

עשתרת: האלה שתובעת את כבודה

עשתרת היא האלה המושמצת ביותר של ארץ כנען. מאות בשנים קראו לה פרוצה, או התייחסו אליה כאלה זוטרה וחסרת חשיבות.  המאמר שלפניכם הוא פרי מסע אישי ארוך בעקבות אותה “פרוצה חסרת חשיבות”, האלה עשתרת.  שלוש שנים חיברתי פיסת מידע לפיסת…

אירוסי ניכל והירח: תרגום

חירחיבי מלך הקיץ, אביה של ניכל, אלת הבוסתנים, הכרמים ועצי הפרי, מתפלל לכושרות, אלות הנישואין, שבתו תמצא חתן ותלד בן. הירח שומע את הדברים ממרום מושבו בשמים, ומבקש מחירחיבי לשאת לאשה את ניכל. לאחר דין ודברים מסוים, נחתמים תנאי החתונה והזוג מתארס. משערים, כי הטקסט המיתולוגי הזה הושר או נוגן בטקסי חתונה כנעניים. הלוח כולל סימנים, שנחשבים למעשה לתווי הנגינה הראשונים בהיסטוריה האנושית.