Tag: כולם היו אלוהיי

ההיסטוריה הרב-אלוהית והמורשת הפוליתיאיסטית של העם היהודי

מקטרים בבמות: פולחן פוליתאיסטי בתקופת המלוכה המאוחרת

מקטרים בבמות: פולחן פוליתאיסטי בתקופת המלוכה המאוחרת

לאחר האירועים האלימים שהקיצו את הקץ על בית אחאב, ועל פולחן הבעל והאשרה כפולחן ממלכתי רשמי בקרב בני ישראל, המשיך הפולחן הפוליתאיסטי בממלכת ישראל ובממלכת יהודה להתקיים בצורה חצי-רשמית לצד פולחן יהוה. גם בתקופות של מלכים נאמנים ליהוה, וגם בתקופות של מלכים סובלנים לריבוי אלוהויות, לא חדל העם לגמרי ממנהגו לעבוד את אלוהי כנען האהובים עליו, ובמיוחד את האשרה.

כה יעשון אלהים וכה יוסיפון: פולחן פוליתאיסטי בתקופת בית אחאב

תקופת המלך עמרי ובית אחאב סימנה מפנה חד באווירה הפוליטית והדתית בממלכת ישראל. מצד אחד היתה זו תקופה של שלום עם הממלכות השכנות, שגשוג כלכלי ופריחה. מצד שני תקופה של רדיפות דתיות, מאבקים עקובים מדם בתוך בית המלוכה, וגם מאבקים עקובים…

תחת כל עץ רענן: פולחן פוליתאיסטי בתקופת ראשית המלוכה

בשנים שקדמו לממלכת ישראל המאוחדת ובתחילת דרכה, המשיכו בני ישראל לעבוד את יהוה באופן בלעדי, והוא היה האלוהות הדומיננטית וככל הנראה היחידה בקרבם. מציאות זו השתנתה עם חלוף השנים והשינויים הפוליטיים. בשלהי תקופת שלמה המלך, וביתר שאת בתקופת המלכים שלאחריו, חדרו שוב פולחנים פוליתאיסטים לישראל: גם פולחנים לאלוהים נוספים על יהוה, וגם פולחנים כנעניים באופיים ליהוה עצמו.

לא תוכלו לעבוד את יהוה: פולחן פוליתאיסטי בקרב בני ישראל בתקופת השופטים

לאחר 40 שנות נדודים במדבר, הגיעו בני ישראל לארץ כנען, ושם, הם היו פוליתאיסטים, כפי שהיו אבותיהם ואבות-אבותיהם מימים ימימה. הם אהבו מאוד את יהוה, אלוהי אבותיהם, אשר הוציא אותם מארץ מצרים ועבדו אותו, אבל הם עבדו גם אלוהים נוספים שהכירו בנדודיהם ושפגשו בארץ המובטחת. אופן הפולחן שהם קיימו –ליהוה ולאלוהים אחרים– באותם ימים קדומים נשא אופי סטנדרטי לאותה תקופה במזרח התיכון הקדום: עצים מקודשים, מזבחות אבנים, קרבנות מבעלי חיים ספציפיים, תפילות, זמירות והגדת עתידות.

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

עבודה זרה. ביטוי שאוצר בחובו את כל מה שהאתוס היהודי מתנגד לו: פולחן לאלוהים אחרים, שונים מיהוה ונוספים עליו, שנעשה בין השאר באמצעות סמלים פיזיים, כולל דמויות של חיות, פסלים, תרפים, אשרות וחפצים. אבל עיון מדוקדק בתנ”ך ובהיסטוריה של עם ישראל מגלה, כי העבודה הזאת היא לא באמת “זרה” לנו, אלא להיפך, מדובר בפולחן מקורי שלנו כיהודים בני ישראל.

נחושתן: קמע מאגי ואל פריון

לא תמיד היינו עם עם דת מונותאיסטית. לפני ההתכנסות סביב הקב”ה, וקידוש האמונה באל אחד כיסוד התרבות של העם היהודי, היו אבות אבותינו פוליתאיסטים. בלבותיהם ובבתיהם התקיים פולחן למספר אלוהויות, ביניהם גם נחושתן, אל חיים ופריון. ראשיתו של נחושתן היא…

אַיִל מֵישָׁר לְכִיפּוּרִים

אחת מן העדויות הדתיות שנמצאו באוגרית מתארת טקס כפרת עוונות שנערך פעם בשנה בהנחיית הכהן הגדול ומלך העיר. טקס זה נמצא מתואר בשני לוחות, כאשר אחד מהם מתייחס להעלאת קרבן חמור לכפרות, והשני מדבר על אַיִל מֵישָׁר, כלומר כבש זכר לא מסורס, שביכולתו ליישר את ההדורים, לכפר על חטאים, ולתקן עיוותים. טקס הכפרות האוגריתי, שנערך ככל הנראה בסתיו, הוא ככל הנראה אחד ממקורותיו העתיקים ביותר של יום הכיפורים היהודי.

האלה והעצים: פולחן אשרה בקרב בני ישראל

קיימת מחלוקת חריפה בין חוקרי המזרח התיכון הקדום בשאלה האם בני ישראל עבדו את האלה אשרה. מן התנ”ך ומממצאים ארכיאולוגיים רבים עולה כי בני ישראל השתמשו בחפץ מקודש בשם “אשרה”, ואשר היה קשור לפולחן אלה אשרה בתקופות קדומות יותר. לא ידוע אם בני ישראל עבדו את האלה עצמה באמצעות החפץ, או השתמשו בחפץ בצורה אחרת.

ביקורת ספר: The Origins of Biblical Monotheism

מארק סמית’ בוחן את אלוהי כנען המשתקפים בכתבי אוגרית ובממצאים ארכיאולוגיים. הוא דן בכל אחד מהם בנפרד, אך גם מקדיש פרקים שלמים לקשרים ביניהם ולמבנים החברתיים והמשפחתיים שלהם. לבסוף, הוא דן באל היהודי, כאחד אך מיוחד מתוך שורה ארוכה של אלים שעבדו בני ישראל, ומסביר כיצד הפך הוא אט-אט לאל היחידי שלהם, תוך כדי שהוא סופג לתוכו את המאפיינים של האלוהים האחרים.

ביקורת ספר: אשתו של יהוה

הספר Yahweh’s Wife הוא אחד הספרים הגרועים ביותר שקראתי בשנים האחרונות. בעצם, קשה לי לקרוא לו ספר. מניפסטו אולי? דפי תעמולה? מדובר בחוברת דקה למדי, המפרטת את התיאוריה של המחבר, כי האלוהים היהודי היה למעשה במקורו בן זוגה של האלה הכנענית אשרה, כי שתי האלוהויות נעבדו בטקסים בעלי אופי מיני במקדשים, וכי האמת הוסתרה על ידי הכוהנים משבט לוי.