32 תוצאות חיפוש המכילות את המונח: "מיתוסים"

אַיִל מֵישָׁר לְכִיפּוּרִים

אחת מן העדויות הדתיות שנמצאו באוגרית מתארת טקס כפרת עוונות שנערך פעם בשנה בהנחיית הכהן הגדול ומלך העיר. טקס זה נמצא מתואר בשני לוחות, כאשר אחד מהם מתייחס להעלאת קרבן חמור לכפרות, והשני מדבר על אַיִל מֵישָׁר, כלומר כבש זכר לא מסורס, שביכולתו ליישר את ההדורים, לכפר על חטאים, ולתקן עיוותים. טקס הכפרות האוגריתי, שנערך ככל הנראה בסתיו, הוא ככל הנראה אחד ממקורותיו העתיקים ביותר של יום הכיפורים היהודי.

האלה ענת יוצאת לקרב

וַיִמְשְׁחוּ שֶׁבַע בָּנוֹת אֶת עֲנָת בַּכֹּפֶר, וּבְרֵיחַ גַּד- הַשָּׂדֶה, וּבְקוֹנְכִיַּת הַתְּכֵלֶת, וַתִנְעַל הָאֵלָה אֶת שַׁעֲרֵי הֵיכָלָהּ, וַתִפְגֹּשׁ בַּנְּעָרִים בְּמוֹרָד הָהָר. וַתַכֶּה בָּעֵמֶק, תַּהֲרֹג בֵּין קִרְיָתַיִם, תִּמְחַץ לְאֻמִּים הַיּוֹשְׁבִים לְחוֹף- יָם, עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, תַּצְמִית בְּנֵי אָדָם. כְּכַדּוּרִים יִתְגַּלְגְּלוּ רָאשִׁים תַּחְתֶּיהָ, יָדַיִם כְּרוּתוֹת כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה עָלֶיהָ, כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה, כַּעֲרֵמוֹת קוֹצִים, תַּעֲרֹם הָאֵלָה כַּפּוֹת- יְדֵי- לוֹחֲמִים. וַתֶאֱסֹר עֲנָת הַגֻּלְגָּלוֹת עַל גַּבָּהּ, תְּשַׁנֵּס כַּפּוֹת מֻתָּזוֹת בַּחֲגוֹרָתָהּ, עַד בִּרְכַּיִם תִּתְבּוֹסֵס בְּדָם חַיָּלִים, עַד צַוָּאר תִּתְגּוֹלֵל בְּמְעֵי לוֹחֲמִים. בְּמוֹט קַשְׁתָּהּ תְּגָרֵשׁ שְׁבוּיִים, בְּמֵיתָר הַקֶּשֶׁת תִּבְלֹם אוֹיְבִים.

ביקורת ספר: The Origins of Biblical Monotheism

מארק סמית’ בוחן את אלוהי כנען המשתקפים בכתבי אוגרית ובממצאים ארכיאולוגיים. הוא דן בכל אחד מהם בנפרד, אך גם מקדיש פרקים שלמים לקשרים ביניהם ולמבנים החברתיים והמשפחתיים שלהם. לבסוף, הוא דן באל היהודי, כאחד אך מיוחד מתוך שורה ארוכה של אלים שעבדו בני ישראל, ומסביר כיצד הפך הוא אט-אט לאל היחידי שלהם, תוך כדי שהוא סופג לתוכו את המאפיינים של האלוהים האחרים.

פרגים: דם ושכרון חושים

לפרגים שפורחים בשדות הארץ בחודשים מרץ עד מאי יש היסטוריה מיתולוגית, פולקלוריסטית, קולינרית ופוליטית מעניינת. הצבע האדום העז של הפרחים מסמל דם ולעיתים גם הרג. מגרגיריו השחורים מפיקים תבלין ומפירותיו מפיקים שרף חלבי המשמש לייצור הסם אופיום. הפרג הוא סמל של מוות, אבל גם סמל של צמיחה, חיים ואביביות. מדובר בעצם אחד הפרחים המעניינים ביותר של ארץ ישראל.

עשתרת: האלה שתובעת את כבודה

עשתרת היא האלה המושמצת ביותר של ארץ כנען. מאות בשנים קראו לה פרוצה, או התייחסו אליה כאלה זוטרה וחסרת חשיבות.  המאמר שלפניכם הוא פרי מסע אישי ארוך בעקבות אותה “פרוצה חסרת חשיבות”, האלה עשתרת.  שלוש שנים חיברתי פיסת מידע לפיסת…

אירוסי ניכל והירח: תרגום

חירחיבי מלך הקיץ, אביה של ניכל, אלת הבוסתנים, הכרמים ועצי הפרי, מתפלל לכושרות, אלות הנישואין, שבתו תמצא חתן ותלד בן. הירח שומע את הדברים ממרום מושבו בשמים, ומבקש מחירחיבי לשאת לאשה את ניכל. לאחר דין ודברים מסוים, נחתמים תנאי החתונה והזוג מתארס. משערים, כי הטקסט המיתולוגי הזה הושר או נוגן בטקסי חתונה כנעניים. הלוח כולל סימנים, שנחשבים למעשה לתווי הנגינה הראשונים בהיסטוריה האנושית.

המוזות: אלות האמנות של יוון העתיקה

המוזות: אלות האמנות של יוון העתיקה

המוזות הן אלות האומנויות והמדעים היווניות. הן מעניקות השראה לכל היוצרים, אך במיוחד למשוררים, דרמטורגים, פילוסופים ומוזיקאים. משמן, שמשמעותו המקורית היא “אלות ההר”, נגזרות המילים המודרניות מוזיקה, מוזיאון וגם מוזאיקה (פסיפס). משוררים ומספרי סיפורים נהגו לקרוא למוזות לפני שהתחילו בעבודתם,…

ארבעה יסודות מאגיים: אלמנטים של המחשבה המערבית

ארבעת היסודות: אויר, אש, מים ואדמה הם סמלים עתיקים ורבי עוצמה. היסודות (Elements) חשובים במגוון תורות מאגיות, בכישוף עממי, ובדתות פגניות שונות. בחיבור זה אני סוקרת את ההיסטוריה של ארבעת היסודות, מיוון הקלאסית ועד ימינו. ארבעת היסודות של אמפדוקלס אמפדוקלס…

סמלים מאגיים ודתיים: ייצוגים פיזיים של רעיונות

המילה סימבול (symbol) מגיעה מן המונח היווני symbolon. היוונים הקדמונים נהגו לשבור מטבעות, טבלאות חמר או לוחות צפחה לחתיכות, ולחלק אותן בין חברים שנפרדו. כששוב התאחדו החברים, הם חיברו את הפיסות השבורות והתאימו אותן יחד (symbollein). אקט צירוף הפיסות השבורות…

סיפורים ומעשיות במעגל המאגי

בקרב קהילות פוליתאיסטיות בנות-זמננו, נפוץ המנהג לספר סיפורים בקוון, במעגל, במשפחה ובמצבים קבוצתיים אחרים. הסיפור עשוי לשמש סמל או כלי של הקבוצה. המסר של הסיפור יהיה אלגוריה על המטרה, המהות והיעוד של אותה קבוצה. הסיפור עשוי גם לשמש בטקס ספציפי על מנת להעביר לקח מוסרי מסוים, לחגוג, להוקיר אלוהות, לסייע בהעלאת כוח מאגי, או ללמד משהו.הבקרב קהילות פוליתאיסטיות בנות-זמננו, נפוץ המנהג לספר סיפורים בקוון, במעגל, במשפחה ובמצבים קבוצתיים אחרים. הסיפור עשוי לשמש סמל או כלי של הקבוצה. המסר של הסיפור יהיה אלגוריה על המטרה, המהות והיעוד של אותה קבוצה. הסיפור עשוי גם לשמש בטקס ספציפי על מנת להעביר לקח מוסרי מסוים, לחגוג, להוקיר אלוהות, לסייע בהעלאת כוח מאגי, או ללמד משהו.