אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

חגיגות הקיץ הפניקיות לכבוד האל אדון הגיעו דרך הים לקפריסין, ומשם, דרך יוון, גם לרומא ולמצרים העתיקה. במהלך החגיגות, שארכו יומיים תמימים, נערכו טקסים חגיגיים לכבוד אדוניס, גלגולו היווני של האל אדון, ולכבוד אפרודיטה אהובתו בעונת האביב. על פי הגרסא…

בשם דגון ובשם עשתרת, אלוהי אשקלון

קבוצת חרדים חסמו כבישים והציתו צמיגים במאי 2010 במחאה על העתקת קברים פלישתיים עתיקים לטובת הרחבת בית החולים ברזילי. בתגובה, הכריזו גורמים חילוניים כי המחאות מיותרות, כיוון שמדובר בקברי “עובדי אלילים” ממילא. בני האדם שנקברו באשקלון לפני אי-אלו אלפי שנים…

מה שסמוי מן העין

לאחרונה שמעתי כמה וכמה אנשים אומרים: “מה שסמוי מן העין שורה עליו הברכה”. אם מקשיבים בתשומת לב, הם בעצם אומרים שהם מאמינים בעין הרע, אך בוחרים שלא להשתמש בשם המפורש, שיסמן אותם כפרימיטיבים המאמינים באמונות טפלות, אלא להשתמש בשפה פסאודו-יהודית,…

חיי המדף של אלוהים: פוסט לחג הפסחא

ניטשה קיצוני בדיוק כמו אותם נוצרים גרמנים אדוקים שהוקיעו אותו. הם מתעקשים שאלוהים תמיד חי, והוא מתעקש שאלוהים לא יקום לתחייה לעולם, אלא יישאר מת. בעיניי שתי התפיסות הללו שגויות מיסודן. כמובן, אפשר לעשות הנחות למונותאיסטים שבמשך כמה אלפי שנים הצליחו לבלבל יופי-יופי בין האל הספציפי שלהם לבין האלוהות הא-פרסונלית האינהרנטית בטבע שתמיד חיה, לפחות כל עוד כדור הארץ בחיים. הרי מבחינת הנצרות (וגם היהדות) יש רק אלוהים אחד, אז הרי ברור שהאלוהות האינהרנטית היא אותו דבר כמו האל-האב או יהוה…. למען האמת, אפשר אפילו לעשות הנחות לאתאיסטים שבאופן קונסיסטנטי טוענים כנגד המונותאיזם ושוכחים מקיומן של צורות אלוהים אחרות בתרבות האנושית.

שלוש הערות על מצבו של אלוהים

(1) השאלה החשובה היא לא אם יש אלוהים, אלא מה זה אלוהים. כבר כמעט עשור שהדיון בשאלת קיום האל משעמם אותי, מהרבה סיבות. בעיניי הוא מסיט את נקודת הכובד מעניין הרבה יותר מהותי: מה זה אלוהים בכלל, מי זה אלוהים,…

מזמור הומרוס מס’ 30 לארץ, אם כל חי

Thomas Cole, The Titan’s Goblet, 1833

המזמורים ההומריים נכתבו במאה השביעית והשישית לפני הספירה על ידי מחברים אלמוניים. ישנם 33 מזמורים הומריים, כל אחד מהם אומר תהילה לאלוהות יוונית כלשהי. חלקם שימשו בטקסים דתיים ובפסטיבלים ריטואליים ביוון העתיקה. כאן אני מביאה תרגום אישי וחופשי למזמור מס’…

האלה והעצים: פולחן אשרה בקרב בני ישראל

קיימת מחלוקת חריפה בין חוקרי המזרח התיכון הקדום בשאלה האם בני ישראל עבדו את האלה אשרה. מן התנ”ך ומממצאים ארכיאולוגיים רבים עולה כי בני ישראל השתמשו בחפץ מקודש בשם “אשרה”, ואשר היה קשור לפולחן אלה אשרה בתקופות קדומות יותר. לא ידוע אם בני ישראל עבדו את האלה עצמה באמצעות החפץ, או השתמשו בחפץ בצורה אחרת.

למה אני לא מפחדת מהמילה “בעלי”

זה כמובן לא מפתיע שאני לא מפחדת מהמילה “בעלי”. זו מילה נהדרת בעיניי, “בעל”. קצת חבל  שמשמעותה הרחבה בהקשר היסטורי הלכה לאיבוד בשיח הפסאודו-פמיניסטי שמתעקש לראות בה נגזרת של שם העצם “בעלות” ולא יודע שגם “בעל” (במובן גבר נשוי) וגם…

תערוכת עולמות הגוף: המסתורין שבבשר

היום הצלחתי סוף סוף לבקר בתערוכת “עולמות הגוף” של גונתר פון האגנס, שמציגה עכשיו במוזיאון הלאומי למדע בחיפה. המקצוען ואני קפצנו לשם כבר ביום ראשון, אבל תור של 45 דקות לכרטיסים בקופות, ועוד שעת תור בכניסה לתערוכה עצמה שלחו אותנו…

אִם מִלֵּב אֶחָד שִׁבָּרוֹן אֶמְנַע/תרגום פרטי לאמילי דיקינסון

אִם מִלֵּב אֶחָד שִׁבָּרוֹן אֶמְנַע, אָז לֹא יִהְיוּ חַיַּי לַשָּׁוְא; אִם עַל חַי אֶחָד אָקֵל מַכְאוֹב, אוֹ אֶנְשֹׁף עַל פֶּצַע אֶחָד, אוֹ אֶעֱזֹר לְאָדֹם-חָזֶה עֻלְפֶּה אֶחָד לָשׁוּב לְתוֹךְ קִנּוֹ, אָז לֹא יִהְיוּ חַיַּי לַשָּׁוְא. (אמילי דיקינסון, תרגום פרטי, 06.01.2008). קריאה…

ועל הברקים ועל הרוחות

פִּרְקֵי אִמָּהוֹת שִׁכּוֹרָה מִדֶּלֶק וּמִבֶּנְזִין, אֲנִי הִיא הָאֱלֹהִים. כּוֹחִי וּגְבוּרָתִי מָלֵא עוֹלָם, עוֹלָם שֶׁל מַתֶּכֶת וְדָם. עַל הַזִּיקִים וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים וְעַל הָרוּחוֹת, וְעַל מִמְטְרֵי גֶּשֶׁם חֻמְצִי, אוֹמֶרֶת זֶה כֹּחִי, וְזֶה עֹצֶם יָדִי. עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים…

לעשות קסם זה כמו לאפות עוגה

לעשות קסם זה קצת כמו לאפות עוגה. כדי לאפות עוגה צריך מספר מרכיבים בכמויות מדויקות מאוד. צריך כלים. מטרף, מיקסר, כף עץ קערה ולקקן. צריך תנור שעובד ואין בו עוף שנשאר מאתמול, או תבנית ירקות שצלינו בבוקר. וגם, כשאופים עוגה,…

כושרות: שבע סנוניות מבשרות

הסנוניות בנות הירח משחקות תפקיד מרכזי בסיפור אהבתם הכנעני של אל הירח ואלת האדמה ניכל. עוד לפני שנחתמים תנאי החתונה בין מלך הקיץ, אביה של האלה ניכל לבין הירח שרוצה לשאתה לאשה, כבר נשמע משק כנפיים. הסנוניות בנות הירח מלוות את תהליך החיזור, המשא ומתן בין המשפחות והאירוסין. עצם נוכחותן במקום היא עדות לכך שירח וניכל נועדו זו לזו. משק כנפיהן הוא ברכה לנישואין המתרקמים, ויותר מכך, להתעברות הממשמשת ובאה, וללידת הילדים במסגרת הנישואין.

יונה צחורה

יוֹנָה צְחוֹרָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכִי, לַמְּדִי אוֹתִי לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם. לַמְּדִי אוֹתִי לָעוּף. לַמְּדִי אוֹתִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה מֵאַרְצוֹת-נְדוּדִים, וְלִנְחֹת שְׁלֵמָה וּתְמִימָה וּלְמוּדַת-מַסָּעוֹת עַל  גַּג-בֵּיתִי. יוֹנָה צְחוֹרָה, לַמְּדִי אוֹתִי הֶמְיַת מִלִּים שְׁקוּלוֹת, מִלּוֹת נֶחָמָה, מִלִּים לְתַקֵּן בָּהֶן עוֹלָם. לַמְּדִי אוֹתִי שָׁלוֹם. בֵּין שְׂפָתַי…

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ, קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ, קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית, וְהָלַכְתְּ הָעִירָה, הִנֵּה-שָׁם עֲלָמוֹת צְעִירוֹת, יָפוֹת מִמֵּךְ, עֲנֻגּוֹת מִמֵּךְ, אֲבִיבִיּוֹת מִמֵּךְ. וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ מָמוֹנוֹת הַרְבֵּה וְדָמִים, וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ שְׁטַר-נִשּׂוּאַיִךְ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְלָקַחַתְּ הַקְּמָטִים, וְהָעוֹר הָרוֹפֵס, וְשֻׁמָּן עֹדֶף, וְלָקַחַתְּ הַיְּלָדִים, וּכְלֵי הַמִּטְבָּח, וּכְלֵי הַמִּטָּה, וְלָקַחַתְּ מְכוֹנַת…