למה אני לא מפחדת מהמילה “בעלי”

זה כמובן לא מפתיע שאני לא מפחדת מהמילה “בעלי”. זו מילה נהדרת בעיניי, “בעל”. קצת חבל  שמשמעותה הרחבה בהקשר היסטורי הלכה לאיבוד בשיח הפסאודו-פמיניסטי שמתעקש לראות בה נגזרת של שם העצם “בעלות” ולא יודע שגם “בעל” (במובן גבר נשוי) וגם…

תערוכת עולמות הגוף: המסתורין שבבשר

היום הצלחתי סוף סוף לבקר בתערוכת “עולמות הגוף” של גונתר פון האגנס, שמציגה עכשיו במוזיאון הלאומי למדע בחיפה. המקצוען ואני קפצנו לשם כבר ביום ראשון, אבל תור של 45 דקות לכרטיסים בקופות, ועוד שעת תור בכניסה לתערוכה עצמה שלחו אותנו…

אִם מִלֵּב אֶחָד שִׁבָּרוֹן אֶמְנַע/תרגום פרטי לאמילי דיקינסון

אִם מִלֵּב אֶחָד שִׁבָּרוֹן אֶמְנַע, אָז לֹא יִהְיוּ חַיַּי לַשָּׁוְא; אִם עַל חַי אֶחָד אָקֵל מַכְאוֹב, אוֹ אֶנְשֹׁף עַל פֶּצַע אֶחָד, אוֹ אֶעֱזֹר לְאָדֹם-חָזֶה עֻלְפֶּה אֶחָד לָשׁוּב לְתוֹךְ קִנּוֹ, אָז לֹא יִהְיוּ חַיַּי לַשָּׁוְא. (אמילי דיקינסון, תרגום פרטי, 06.01.2008). קריאה…

ועל הברקים ועל הרוחות

פִּרְקֵי אִמָּהוֹת שִׁכּוֹרָה מִדֶּלֶק וּמִבֶּנְזִין, אֲנִי הִיא הָאֱלֹהִים. כּוֹחִי וּגְבוּרָתִי מָלֵא עוֹלָם, עוֹלָם שֶׁל מַתֶּכֶת וְדָם. עַל הַזִּיקִים וְעַל הַזְּוָעוֹת, וְעַל הַבְּרָקִים וְעַל הָרוּחוֹת, וְעַל מִמְטְרֵי גֶּשֶׁם חֻמְצִי, אוֹמֶרֶת זֶה כֹּחִי, וְזֶה עֹצֶם יָדִי. עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת, וְעַל הַיַּמִּים…

לעשות קסם זה כמו לאפות עוגה

לעשות קסם זה קצת כמו לאפות עוגה. כדי לאפות עוגה צריך מספר מרכיבים בכמויות מדויקות מאוד. צריך כלים. מטרף, מיקסר, כף עץ קערה ולקקן. צריך תנור שעובד ואין בו עוף שנשאר מאתמול, או תבנית ירקות שצלינו בבוקר. וגם, כשאופים עוגה,…

כושרות: שבע סנוניות מבשרות

הסנוניות בנות הירח משחקות תפקיד מרכזי בסיפור אהבתם הכנעני של אל הירח ואלת האדמה ניכל. עוד לפני שנחתמים תנאי החתונה בין מלך הקיץ, אביה של האלה ניכל לבין הירח שרוצה לשאתה לאשה, כבר נשמע משק כנפיים. הסנוניות בנות הירח מלוות את תהליך החיזור, המשא ומתן בין המשפחות והאירוסין. עצם נוכחותן במקום היא עדות לכך שירח וניכל נועדו זו לזו. משק כנפיהן הוא ברכה לנישואין המתרקמים, ויותר מכך, להתעברות הממשמשת ובאה, וללידת הילדים במסגרת הנישואין.

יונה צחורה

יוֹנָה צְחוֹרָה הַשּׁוֹכֶנֶת בְּתוֹכִי, לַמְּדִי אוֹתִי לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם. לַמְּדִי אוֹתִי לָעוּף. לַמְּדִי אוֹתִי לָשׁוּב הַבַּיְתָה מֵאַרְצוֹת-נְדוּדִים, וְלִנְחֹת שְׁלֵמָה וּתְמִימָה וּלְמוּדַת-מַסָּעוֹת עַל  גַּג-בֵּיתִי. יוֹנָה צְחוֹרָה, לַמְּדִי אוֹתִי הֶמְיַת מִלִּים שְׁקוּלוֹת, מִלּוֹת נֶחָמָה, מִלִּים לְתַקֵּן בָּהֶן עוֹלָם. לַמְּדִי אוֹתִי שָׁלוֹם. בֵּין שְׂפָתַי…

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ, קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית

וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם לְאִשְׁתּוֹ, קוּמִי נָא וְהִשְׁתַּנִּית, וְהָלַכְתְּ הָעִירָה, הִנֵּה-שָׁם עֲלָמוֹת צְעִירוֹת, יָפוֹת מִמֵּךְ, עֲנֻגּוֹת מִמֵּךְ, אֲבִיבִיּוֹת מִמֵּךְ. וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ מָמוֹנוֹת הַרְבֵּה וְדָמִים, וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ שְׁטַר-נִשּׂוּאַיִךְ שֶׁכָּתַבְתִּי, וְלָקַחַתְּ הַקְּמָטִים, וְהָעוֹר הָרוֹפֵס, וְשֻׁמָּן עֹדֶף, וְלָקַחַתְּ הַיְּלָדִים, וּכְלֵי הַמִּטְבָּח, וּכְלֵי הַמִּטָּה, וְלָקַחַתְּ מְכוֹנַת…

קִלְלַת רוּחוֹת הַשָּׁמַיִם

יִקְרַע הַמִּזְרָח בְּבֵיתִי חַלּוֹנוֹת, וְתִכָּנֵס דַּרְכָּם רוּחַ פְּרָצִים, יַבְעִיר הַדָּרוֹם יוֹרָתִי הָרוֹתַחַת, וְיַקְדִּיחַ בָּה נְזִיד עֲדָשִׁים, יִרְחַץ מַעֲרָב אֶת בְּשָׂרִי בַּמַּיִם, וְלֹא אֶטַּהֵר לְעוֹלָם, יַטְמִין הַצָּפוֹן בְּרַחֲמִי זְרָעִים, בְּתֹם יֶרַח יַרְקִיבוּ כֻּלָּם. וְאַתְּ רוּחַ קֹדֶשׁ, רוּחַ תְּזָזִית, מְסַפֶּרֶת שְׁקָרִים לְהַטְרִיף…

ביקורת ספר: Worshipping Aphrodite

ביקורת ספר: Worshipping Aphrodite

התואר “אלת האהבה והיופי” לתיאור אפרודיטה הוא שטחי ובלתי מדויק, בדומה לתארים לקוניים אחרים המודבקים לאלים של תרבויות פוליתאיסטיות (“אל היין”, “אלת הנישואין”, “אל המוות”). הוא מתעלם הן מדמותה המורכבת של האלה, והן מתפקידים דתיים וטקסיים נרחבים שהיו לאפרודיטה ביוון העתיקה, ושאין להם ולא כלום עם אהבה או עם יופי.

האלה ענת יוצאת לקרב

וַיִמְשְׁחוּ שֶׁבַע בָּנוֹת אֶת עֲנָת בַּכֹּפֶר, וּבְרֵיחַ גַּד- הַשָּׂדֶה, וּבְקוֹנְכִיַּת הַתְּכֵלֶת, וַתִנְעַל הָאֵלָה אֶת שַׁעֲרֵי הֵיכָלָהּ, וַתִפְגֹּשׁ בַּנְּעָרִים בְּמוֹרָד הָהָר. וַתַכֶּה בָּעֵמֶק, תַּהֲרֹג בֵּין קִרְיָתַיִם, תִּמְחַץ לְאֻמִּים הַיּוֹשְׁבִים לְחוֹף- יָם, עִם צֵאת הַשֶּׁמֶשׁ, תַּצְמִית בְּנֵי אָדָם. כְּכַדּוּרִים יִתְגַּלְגְּלוּ רָאשִׁים תַּחְתֶּיהָ, יָדַיִם כְּרוּתוֹת כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה עָלֶיהָ, כְּלַהֲקַת אַרְבֶּה, כַּעֲרֵמוֹת קוֹצִים, תַּעֲרֹם הָאֵלָה כַּפּוֹת- יְדֵי- לוֹחֲמִים. וַתֶאֱסֹר עֲנָת הַגֻּלְגָּלוֹת עַל גַּבָּהּ, תְּשַׁנֵּס כַּפּוֹת מֻתָּזוֹת בַּחֲגוֹרָתָהּ, עַד בִּרְכַּיִם תִּתְבּוֹסֵס בְּדָם חַיָּלִים, עַד צַוָּאר תִּתְגּוֹלֵל בְּמְעֵי לוֹחֲמִים. בְּמוֹט קַשְׁתָּהּ תְּגָרֵשׁ שְׁבוּיִים, בְּמֵיתָר הַקֶּשֶׁת תִּבְלֹם אוֹיְבִים.

אֱלֹהִים צְבָאוֹת / דיווח מההר ביום השישי למלחמה / בשיעור ספרות יאמרו סאטירה

אֱלֹהִים צְבָאוֹת עָיֵף עַד מְאֹד, פָּקַח חֲצִי-עַיִן כְּשֶׁפָּקַדְתִּי הָהָר, שׁוּב פַּעַם אַתְּ, הוּא פִּהֵק וְאָמַר. לְרַגְלָיו הִתְיַשַּׁבְתִּי, בַּת סַרְבָנִית, סוֹרֶרֶת, מוֹרָה, חֲצוּפָה, יִדְּעוֹנִית, וְאָמַרְתִּי לוֹ, אַבָּא, הִגִּיעַ הַזְּמַן, אוּלַי תִּתְעוֹרֵר כְּבָר, פֶּרֶד עַקְשָׁן? אַךְ אֱלֹהִים צְבָאוֹת- נַפְשׁוֹ נָקְעָה, כְּבָר שָׁנִים…

שִׁיר תְּהִלּוֹת- עִוְעִים לַמוֹרִיגָן / טיוטא טרוטת-עיניים בתום ליל הפצצות

כֹּל הַלַּיְלָה קִרְקְרוּ מְטוֹסֵי הַקְּרָב, כְּעוֹרְבֵי מִלְחָמָה צְמֵאִים לְדָם, מִצְטַוְּחִים בְּרָעְבָם לִבְשַׂר אָדָם. וְאַתְּ בְּרֹאשׁ הַלַּהַק, גְּבִירָה אֲיֻמָּה, צִפּוֹר טֶרֶף שְׁחֹרָה, חַדַּת- צִפָּרְנַיִם, מְסַמֶּנֶת נְתִיבַת בְּנֵי כָּנָף בַּשָּׁמַיִם. עִם שַׁחַר הֵטַלְתְּ בֵּיצִים עַל הָעִיר, מִתּוֹכָן בָּקְעוּ מָוֶת, וְאֵשׁ, וְטֵרוּף, אֶפְרוֹחֵי…

בָּלַדַת הַמְּכַשְּׁפוֹת – דורין וליאנטה

דורין וליאנטה נולדה בלונדון בשנת 1922. היא הצטרפה לוויקה, כיתת כישוף מודרנית, בשנת 1953. בין הישגיה הבולטים של וליאנטה: כתיבת קטעים רבים בספר הצללים (ספר טקסים) הוויקני, כולל הטקסט המפורסם “מצוות האלה”, וכן כתיבה של מספר רב של ספרים בנושא…

ודמותה של הקוסמת אינה מתחוורת לי

שוב ושוב אני קוראת את סיפור רפונזל של האחים גרים, ודמותה של הקוסמת אינה מתחוורת לי. העלמה גוטל, חידה ומסתורין, מגדלת בגינתה צמחים מופלאים. הכל פוחדים ממנה, ואיש אינו מתקרב לביתה המגודר היטב. הכל, פרט לבעל אחד מסכן, שאשתו ההרה…