בְּרֵכַת פְרָאוּ הוֹלֵה

15/08/2011
בְּרֵכַת פְרָאוּ הוֹלֵה

מתוך מעשיות מארץ הסן. תרגום פרטי מגרמנית. על הר מייסנר בארץ הסן, ישנם כמה דברים, אשר שמם לבדו מעיד על קדמוניות, כגון טויפלסלוכר (נקיקי-השטן), שלכטראסן (אֲפָר-הקרב), וּבִפְרָט פראו הולנטייך (בְּרֵכַת פראו הולה). פראו הולנטייך שוכן בפאתי אדמת-ביצה, וקוטרו כיום הוא 40-50 רגליים בלבד. כַּר-הביצה כולו מוקף בחומת-אבן אשר חציה שקוע במים, ולא אחת, היו...

המשך »

ביתה של פראו הולה

14/08/2011
ביתה של פראו הולה

בכפר הילגרהאוזן, בקרבת העיירה באדן-סודן, חבוי בין השיחים, מתנשא צוק תלול בשם הולשטיין. במקום בו מסתתר הסלע, מְצוּיָה גם הַנִּקְרָה הגדולה ביותר בכל ארץ הסן, המוכרת רק ליודעי-דבר.

המשך »

המעשייה על מארי בת-זהב ומארי בת-זפת

13/08/2011
המעשייה על מארי בת-זהב ומארי בת-זפת

אם תואילי לעשות את כל מלאכות ביתי נאמנה, אזי אעשה עמך חסד. במיוחד יהיה עלייך לשים לב, להציע את מיטתי כיאות, ולנער אותה כדבעי, כך שיעופו כל הנוצות מן הכסתות, כיוון שכך יורד שלג בעולם. אני היא פראו הולה

המשך »

בבואות ומראות: שדים באספקלריה

21/05/2011
בבואות ומראות: שדים באספקלריה

אזהרתם של מכשפי התלמוד במסכת פסחים (דף קיב, א) ברורה ומקפיאת-דם. “לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה, ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת שברירי”. שברירֵי (סנוורים, בארמית) הוא שד המכה בסנוורים. הוא מגיח בלילה מתוך מים שחורים, ומעוור את מי ששותה אותם. הוא יצור אפל, מרושע,...

המשך »

מסכות: פולחן ושעשועים

01/02/2011
מסכות: פולחן ושעשועים

העדות הראשונה לקרנבל (carnevale) המסכות של ונציה היא משנת 1268. קרנבל זה החל כחגיגה המסמנת את התרופפות המעמדות בחברה האיטלקית, כיוון שמי שעוטה מסכה, אי אפשר לראות האם הוא עשיר או עני, בן למשפחה מיוחסת, או בן למשפחה מרודה. באותה תקופה של המאה ה-13 פרחו באיטליה קרנבלי מסכות נוספים, למשל ברומא ובעיר ניצה, והגיעו...

המשך »

תשליך וְשַׁלֶּכֶת: מאגיה של סתיו

25/09/2010
תשליך וְשַׁלֶּכֶת: מאגיה של סתיו

בטקס תשליך בראש השנה אנו מנערים משולי בגדינו את הָעֲווֹנוֹת, החטאים, הכשלונות, התבוסות והקלקלות. שבועות ספורים לאחר מכן מתחילה השלכת. עלי גפנים אדמדמים וצהובים מרפדים את הכרמים. ברחובות נסחפים עלי אזדרכת אגוזיים, על שפת הנחלים עלי זהב של דולב, ביערות עלי אַלּוֹן הַתָּבוֹר ואַלּוֹן הַתּוֹלָע. בגינות ובמטעים: עלי דובדבן כתמתמים, וגם עלים של תות,...

המשך »

הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הוּא “סְתָו” – הַגָּוֶן שֶׁלּוֹ הוּא דָּם

24/09/2010
הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הוּא “סְתָו” – הַגָּוֶן שֶׁלּוֹ הוּא דָּם

הסתיו הוא אחר בניו-אינגלנד. מרהיב. יש שם שלכת של עלי זהב, אגוז וכֶתֶם. הטבע מתפרץ באינספור צבעים עזים, ניחוחות מתוקים של גרגירי-יער, וטעמים מורכבים של דלעות כתומות וציפורי-ציד צלויות. בישראל הסתיו הוא אפור. יש נחליאלים, חצבים וציפורים נודדות. רק גרגירי הרימון האדומים וראשית התמרים הלחים הצהובים טומנים איזושהי הבטחה של צבע. הרוח נושאת אפר ועפר של שלהי חמסינים, ובשעות היום...

המשך »

אַיִל מֵישָׁר לְכִיפּוּרִים

18/09/2010
אַיִל מֵישָׁר לְכִיפּוּרִים

אחת מן העדויות הדתיות שנמצאו באוגרית מתארת טקס כפרת עוונות שנערך פעם בשנה בהנחיית הכהן הגדול ומלך העיר. טקס זה נמצא מתואר בשני לוחות, כאשר אחד מהם מתייחס להעלאת קרבן חמור לכפרות, והשני מדבר על אַיִל מֵישָׁר, כלומר כבש זכר לא מסורס, שביכולתו ליישר את ההדורים, לכפר על חטאים, ולתקן עיוותים. טקס הכפרות האוגריתי,...

המשך »

תמוז: טרגדיה קייצית

25/06/2010
תמוז: טרגדיה קייצית

תמוז או דומוזי הוא אל מסופוטמי. מקור שמו בשומרית דומו-זיד, הבן הנאמן. דומוזי הוא בן דוטור, אלת העדרים ואחי גשתיננה, אלת כישוף, פרשנית חלומות ומגדת עתידות. דומוזי הוא אל של טבע פראי, מרעה, וחקלאות בעל, ונחשב ליריב מסורתי של אנקידו, אל התעלות, התלמים, וההשקייה המלאכותית. דומוזי אל הטבע במיתולוגיה השומרית, לדומוזי תפקידים כפולים. הוא...

המשך »

מזמור הומרוס מס’ 22 לאל פוסידון

25/06/2010
מזמור הומרוס מס’ 22 לאל פוסידון

המזמור ההומרי מס’ 22 מוקדש לאל הים ורעידות האדמה פוסידון. המזמור הוא למעשה תחינה זהירה לאל פוסידון, שיציל אנשים מרעידות אדמה ומסופות בים. תרגום אישי וחופשי שלו מופיע להלן. חשוב לי להדגיש כי אין מדובר בתרגום אקדמי מדויק של המזמור, אלא בפראפרזה מודרנית, נאמנה למקור, אך מרחיבה ופרשנית.

המשך »

אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

19/06/2010
אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

חגיגות הקיץ הפניקיות לכבוד האל אדון הגיעו דרך הים לקפריסין, ומשם, דרך יוון, גם לרומא ולמצרים העתיקה. במהלך החגיגות, שארכו יומיים תמימים, נערכו טקסים חגיגיים לכבוד אדוניס, גלגולו היווני של האל אדון, ולכבוד אפרודיטה אהובתו בעונת האביב. על פי הגרסא היוונית של הסיפור המיתולוגי, אדוניס היה עלם צעיר ויפה-תואר שנולד באופן מאגי. האלה אפרודיטה...

המשך »

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות