מלכת שאול תחתיות: האלה הקטה

03/02/2016
מלכת שאול תחתיות: האלה הקטה

הקטה היא אלוהות שיש לה כוח להגשים משאלות ולענות לתפילות. כיוון שכך, היוונים נהגו להתפלל אליה לעתים קרובות, ואף להקפיד להזכיר את שמה בתפילות לאלוהים אחרים. היא היתה הטיטאנית היחידה ששמרה על מעמדה ועל כוחה תחת ממשלתו של האל זאוס, שהדיח את אביו, הטיטאן כרונוס, והביא כליה על שלטונם האלוהי של הטיטאנים ביוון. כוחה...

המשך »

לוח שנה ריטואלי כנעני

21/12/2015
לוח שנה ריטואלי כנעני

מובא כאן לוח בסיסי המבוסס בעיקר על ממצאים מן הערים אוגרית וגבל (ביבלוס). הלוח מסכם את האירועים הדתיים המרכזיים של הכנענים, אך אינו כולל ציוני מועדים מודרניים המבוססים על מקורות ישראליים ויהודיים.

המשך »

נחושתן: קמע מאגי ואל פריון

22/02/2015
נחושתן: קמע מאגי ואל פריון

לא תמיד היינו עם עם דת מונותאיסטית. לפני ההתכנסות סביב הקב”ה, וקידוש האמונה באל אחד כיסוד התרבות של העם היהודי, היו אבות אבותינו פוליתאיסטים. בלבותיהם ובבתיהם התקיים פולחן למספר אלוהויות, ביניהם גם נחושתן, אל חיים ופריון. ראשיתו של נחושתן היא בנס נחש הנחושת, אשר מסופר בפרק כ”א של ספר במדבר. אחרי מלחמה קשה עם...

המשך »

כישוף נגד עקרבים

01/06/2013
כישוף נגד עקרבים

“כישוף נגד עקרבים” הוא טקסט מצרי מפורסם, המספר אודות נס שחוללה האלה איזיס, שריפאה ילד מעקיצת עקרבים.   על פי האגדה, הגיעה איזיס ערב אחד לעיר בשפך נהר היאור, והיא עייפה ולאה ממנוסתה מפני אחיה סת. שתי נשים ראו אותה מגיעה. העשירה טרקה את הדלת בפניה, והענייה פתחה את ביתה ואירחה אותה יפה. מלוויה...

המשך »

איזיס: האלה המניקה מארץ מצרים

01/06/2013
איזיס: האלה המניקה מארץ מצרים

השם אסת הוא נגזרת נקבית של המילה המצרית “כסת” (=כס מלכות), ואיזיס, למעשה, נחשבה התגלמות אלוהית של כס מלכותו ועוצמתו של פרעה. הפרעה, בעצם, נחשב בן של איזיס, היושב על כס המלכות שהיא העניקה לו. מקורותיה של איזיס בתקופת הממלכה הקדומה במצרים (3,000 – 2,250 לפנה”ס), לא היה פנתיאון מרכזי במצרים, אלא בכל איזור...

המשך »

אלוהימות מניקות: ייצוגים באמנות

03/03/2013

בעולם הפוליתיאיסטי הקדום ההנקה — מעצם היותה הדרך היחידה להזין תינוקות אנושיים ולאפשר להם חיים —  נחשבה פעולה מאגית ורבת-עוצמה. אלות הפריון הגדולות היו אלות מניקות, וכל אם באשר היא, המניקה את התינוק שלה, נחשבה אלוהית בשל כך, או לפחות קדושה וצדקת, שמעשיה הם מעשי חסד אמיתיים. חלב אם היה לא רק מזון, אלא...

המשך »

אלוהי הפריון הרומאיים

02/03/2013
אלוהי הפריון הרומאיים

הדת הרומאית העתיקה כללה פולחן למספר רב של אלוהויות הקשורות לפריון האדם, החל מהתעברות, הריון ולידה, וכלה בהנקה ובגידול תינוקות ופעוטות. לחלק מאותן אלוהויות פריון התקיים פולחן משמעותי ברומא. אחרים רק הוזכרו בשמם בעת תפילה או כסגולה למזל טוב. כיוון שבעת העתיקה הלידה היתה אירוע מסכן-חיים, הן של האם והן של הולד, נהגו הרומאים...

המשך »

תפילת המיילדת ליונו לוסינה

03/02/2013
תפילת המיילדת ליונו לוסינה

המזמור המופיע כאן הוא תפילה שאומרת המיילדת כשהיא מגיעה לבית שבו כורעת אישה ללדת. המיילדת נכנסת למקדש הביתי שהיה קיים בכל בית ברומא ("לרריום"), מתפללת ליונו לוסינה, ורק אז מתחילה בעבודתה.

המשך »

יונו: האמא האלוהית של רומא

30/01/2013
יונו: האמא האלוהית של רומא

בדת הרומאית העתיקה, יונו היתה האלה המגינה של העיר. היא נקראה יונו רגינה (=המלכה), ונחשבה פטרונית של רומא.  החודש הרביעי בלוח הרומאי העתיק (והשישי בלוח הגרגוריאני), חודש יוני, נקרא על שמה.  על פי המסורת העתיקה יותר של הרומאים, יונו היא בתה של פורטונה פרימיגניה, אלת הגורל ראשונת הברואים, ואחותו של יופיטר, אל הברק. לפי...

המשך »

יאנוס: אלוהי התמורות ותקופות המעבר

08/01/2013
יאנוס: אלוהי התמורות ותקופות המעבר

בדת הרומית העתיקה, יאנוס הוא האל של התחלות ותקופות מעבר, דתיות וחילוניות כאחד. במיתולוגיה אל דו-פרצופי, המביט אל העבר ואל העתיד בעת ובעונה אחת. כאלוהי הדלתות, יאנוס הוא גם אלוהי הסף, ואלוהים של אזורי דמדומים. הוא ניצב בגבול שבין עבר ועתיד, היסטוריה וקידמה, פרימיטיביות וציוויליזציה. חודש ינואר נקרא על שמו.

המשך »

יול: חג החורף הגרמאני

30/11/2012
יול: חג החורף הגרמאני

יול (Jéola, Jiuli, Jul, Yule) הוא חגיגה דתית של העמים הגרמאניים שצויינה סביבות היפוך החורף בדצמבר, הלילה הארוך ביותר בשנה. מאפיינים רבים של יול נטמעו במנהגי חג המולד הנוצרי. סאגת האקון הטוב של המשורר האיסלנדי סנורי משנת 1230, מתעדת את הקשר הראשוני בין יול הפוליתאיסטי לבין חג המולד הנוצרי. על פי הסאגה, האקון הראשון מלך נורבגיה,...

המשך »

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות