מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

עבודה זרה. ביטוי שאוצר בחובו את כל מה שהאתוס היהודי מתנגד לו: פולחן לאלוהים אחרים, שונים מיהוה ונוספים עליו, שנעשה בין השאר באמצעות סמלים פיזיים, כולל דמויות של חיות, פסלים, תרפים, אשרות וחפצים. אבל עיון מדוקדק בתנ”ך ובהיסטוריה של עם ישראל מגלה, כי העבודה הזאת היא לא באמת “זרה” לנו, אלא להיפך, מדובר בפולחן מקורי שלנו כיהודים בני ישראל.

מזמור אורפאוס להקטה

גְּבִירַת הָאָרֶץ וְהַמַּיִם וְהַשָּׁמָיִם וְהַשְּׁאוֹל; עֲטוּיָה גְּלִימַת כַּרְכֹּם, מְהַלֶּכֶת בְּלִוְיַת רְפָאִים אֲפֵלִים הַנּוֹדְדִים בַּצְלָלִים, בַּת פֶּרְסֶס; יְחִידָה; שְׂאִי בְּרָכָה!

תיאוגוניה של הקטה

וַיִּתֵּן לָהּ דּוֹרוֹנוֹת, לִמְשׁוֹל בָּאָרֶץ הַפּוֹרִיָה וּבַיָּם הֶעָקָר. וַיִתֵּן לָהּ מֶמְשָׁלָה גַּם בִּשְׁמֵי הַכּוֹכָבִים, וְיַחְלֹק לָהּ כָּבוֹד וִיקָר עֲצוּמִים בַּקְּרָב הָאֵלִים בְּנֵי הָאַלְמָוֶת. וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בְּכָל קָרְבָּן הַמָּעֳלֶה לָאֵלִים, וּבְכָל תְּפִלַּת-מָסֹרֶת לִישׁוּעוֹת, קוֹרְאִים הָאֲנָשִׁים בִּשְׁמָהּ שֶׁל הֵקָטֶה.

מלכת שאול תחתיות: האלה הקטה

הקטה היא אלוהות שיש לה כוח להגשים משאלות ולענות לתפילות. כיוון שכך, היוונים נהגו להתפלל אליה לעתים קרובות, ואף להקפיד להזכיר את שמה בתפילות לאלוהים אחרים. היא היתה הטיטאנית היחידה ששמרה על מעמדה ועל כוחה תחת ממשלתו של האל זאוס, שהדיח את אביו, הטיטאן כרונוס, והביא כליה על שלטונם האלוהי של הטיטאנים ביוון. כוחה העצום של הקטה שמשלה בטבע וביקום כולו, הביא לכך שבסופו של דבר היא הפכה לאלת מאגיה, כלומר לאלוהות שיש לה הכוח לשנות ולהניע כל דבר בטבע וביקום, בשמים, בארץ ובים.

לוח שנה ריטואלי כנעני

מובא כאן לוח בסיסי המבוסס בעיקר על ממצאים מן הערים אוגרית וגבל (ביבלוס). הלוח מסכם את האירועים הדתיים המרכזיים של הכנענים, אך אינו כולל ציוני מועדים מודרניים המבוססים על מקורות ישראליים ויהודיים.

נחושתן: קמע מאגי ואל פריון

לא תמיד היינו עם עם דת מונותאיסטית. לפני ההתכנסות סביב הקב”ה, וקידוש האמונה באל אחד כיסוד התרבות של העם היהודי, היו אבות אבותינו פוליתאיסטים. בלבותיהם ובבתיהם התקיים פולחן למספר אלוהויות, ביניהם גם נחושתן, אל חיים ופריון. ראשיתו של נחושתן היא…

כישוף נגד עקרבים

“כישוף נגד עקרבים” הוא טקסט מצרי מפורסם, המספר אודות נס שחוללה האלה איזיס, שריפאה ילד מעקיצת עקרבים.   על פי האגדה, הגיעה איזיס ערב אחד לעיר בשפך נהר היאור, והיא עייפה ולאה ממנוסתה מפני אחיה סת. שתי נשים ראו אותה…

איזיס: האלה המניקה מארץ מצרים

השם אסת הוא נגזרת נקבית של המילה המצרית “כסת” (=כס מלכות), ואיזיס, למעשה, נחשבה התגלמות אלוהית של כס מלכותו ועוצמתו של פרעה. הפרעה, בעצם, נחשב בן של איזיס, היושב על כס המלכות שהיא העניקה לו. מקורותיה של איזיס בתקופת הממלכה…

אלוהימות מניקות: ייצוגים באמנות

בעולם הפוליתיאיסטי הקדום ההנקה — מעצם היותה הדרך היחידה להזין תינוקות אנושיים ולאפשר להם חיים —  נחשבה פעולה מאגית ורבת-עוצמה. אלות הפריון הגדולות היו אלות מניקות, וכל אם באשר היא, המניקה את התינוק שלה, נחשבה אלוהית בשל כך, או לפחות…

אלוהי הפריון הרומאיים

הדת הרומאית העתיקה כללה פולחן למספר רב של אלוהויות הקשורות לפריון האדם, החל מהתעברות, הריון ולידה, וכלה בהנקה ובגידול תינוקות ופעוטות. לחלק מאותן אלוהויות פריון התקיים פולחן משמעותי ברומא. אחרים רק הוזכרו בשמם בעת תפילה או כסגולה למזל טוב. כיוון…

תפילת המיילדת ליונו לוסינה

המזמור המופיע כאן הוא תפילה שאומרת המיילדת כשהיא מגיעה לבית שבו כורעת אישה ללדת. המיילדת נכנסת למקדש הביתי שהיה קיים בכל בית ברומא (“לרריום”), מתפללת ליונו לוסינה, ורק אז מתחילה בעבודתה.

יונו: האמא האלוהית של רומא

יונו: האמא האלוהית של רומא

בדת הרומאית העתיקה, יונו היתה האלה המגינה של העיר. היא נקראה יונו רגינה (=המלכה), ונחשבה פטרונית של רומא.  החודש הרביעי בלוח הרומאי העתיק (והשישי בלוח הגרגוריאני), חודש יוני, נקרא על שמה.  על פי המסורת העתיקה יותר של הרומאים, יונו היא…

יאנוס: אלוהי התמורות ותקופות המעבר

בדת הרומית העתיקה, יאנוס הוא האל של התחלות ותקופות מעבר, דתיות וחילוניות כאחד. במיתולוגיה אל דו-פרצופי, המביט אל העבר ואל העתיד בעת ובעונה אחת. כאלוהי הדלתות, יאנוס הוא גם אלוהי הסף, ואלוהים של אזורי דמדומים. הוא ניצב בגבול שבין עבר ועתיד, היסטוריה וקידמה, פרימיטיביות וציוויליזציה. חודש ינואר נקרא על שמו.

יול: חג החורף הגרמאני

יול: חג החורף הגרמאני

יול (Jéola, Jiuli, Jul, Yule) הוא חגיגה דתית של העמים הגרמאניים שצויינה סביבות היפוך החורף בדצמבר, הלילה הארוך ביותר בשנה. מאפיינים רבים של יול נטמעו במנהגי חג המולד הנוצרי. סאגת האקון הטוב של המשורר האיסלנדי סנורי משנת 1230, מתעדת את הקשר…

כישוף הקדרה במקבת’ לשייקספיר: תרגום פרטי

אני מביאה כאן תרגום לעברית של סצינת כישוף הקדרה המפורסמת של המכשפות מן המחזה הסקוטי. הייחוד בתרגום זה, בניגוד לתרגומים רבים ומעניינים אחרים לעברית, הוא הדייקנות בתרגום שמות החומרים והמרכיבים של הכישוף. הילת הכישוף מלווה את המחזה הסקוטי עד היום, ומאחורי הקלעים שלו התפתחה האמונה כי רובצת עליו קללה. ישנן מספר גרסאות באשר למקורה של אותה קללה. הנפוצה ביותר גורסת, כי שייקספיר היה להוט להחניף למלך ג’יימס הראשון, שנחשב אותוריטה בנושא דמונולוגיה. הוא קיבל הוראות מפורטות ואמיתיות להכנת שיקויים מקוון מכשפות מקומי, וכלל אותן בעלילה. המכשפות לא היו משועשעות כלל ועיקר מחשיפתן בתיאטרון, ולכן הטילו קללה על המחזה, והפכו אותו להפקה חסרת המזל ביותר בהיסטוריה של התיאטרון.