מקטרים בבמות: פולחן פוליתאיסטי בתקופת המלוכה המאוחרת

מקטרים בבמות: פולחן פוליתאיסטי בתקופת המלוכה המאוחרת

לאחר האירועים האלימים שהקיצו את הקץ על בית אחאב, ועל פולחן הבעל והאשרה כפולחן ממלכתי רשמי בקרב בני ישראל, המשיך הפולחן הפוליתאיסטי בממלכת ישראל ובממלכת יהודה להתקיים בצורה חצי-רשמית לצד פולחן יהוה. גם בתקופות של מלכים נאמנים ליהוה, וגם בתקופות של מלכים סובלנים לריבוי אלוהויות, לא חדל העם לגמרי ממנהגו לעבוד את אלוהי כנען האהובים עליו, ובמיוחד את האשרה.

כה יעשון אלהים וכה יוסיפון: פולחן פוליתאיסטי בתקופת בית אחאב

תקופת המלך עמרי ובית אחאב סימנה מפנה חד באווירה הפוליטית והדתית בממלכת ישראל. מצד אחד היתה זו תקופה של שלום עם הממלכות השכנות, שגשוג כלכלי ופריחה. מצד שני תקופה של רדיפות דתיות, מאבקים עקובים מדם בתוך בית המלוכה, וגם מאבקים עקובים…

תחת כל עץ רענן: פולחן פוליתאיסטי בתקופת ראשית המלוכה

בשנים שקדמו לממלכת ישראל המאוחדת ובתחילת דרכה, המשיכו בני ישראל לעבוד את יהוה באופן בלעדי, והוא היה האלוהות הדומיננטית וככל הנראה היחידה בקרבם. מציאות זו השתנתה עם חלוף השנים והשינויים הפוליטיים. בשלהי תקופת שלמה המלך, וביתר שאת בתקופת המלכים שלאחריו, חדרו שוב פולחנים פוליתאיסטים לישראל: גם פולחנים לאלוהים נוספים על יהוה, וגם פולחנים כנעניים באופיים ליהוה עצמו.

לא תוכלו לעבוד את יהוה: פולחן פוליתאיסטי בקרב בני ישראל בתקופת השופטים

לאחר 40 שנות נדודים במדבר, הגיעו בני ישראל לארץ כנען, ושם, הם היו פוליתאיסטים, כפי שהיו אבותיהם ואבות-אבותיהם מימים ימימה. הם אהבו מאוד את יהוה, אלוהי אבותיהם, אשר הוציא אותם מארץ מצרים ועבדו אותו, אבל הם עבדו גם אלוהים נוספים שהכירו בנדודיהם ושפגשו בארץ המובטחת. אופן הפולחן שהם קיימו –ליהוה ולאלוהים אחרים– באותם ימים קדומים נשא אופי סטנדרטי לאותה תקופה במזרח התיכון הקדום: עצים מקודשים, מזבחות אבנים, קרבנות מבעלי חיים ספציפיים, תפילות, זמירות והגדת עתידות.

מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו

עבודה זרה. ביטוי שאוצר בחובו את כל מה שהאתוס היהודי מתנגד לו: פולחן לאלוהים אחרים, שונים מיהוה ונוספים עליו, שנעשה בין השאר באמצעות סמלים פיזיים, כולל דמויות של חיות, פסלים, תרפים, אשרות וחפצים. אבל עיון מדוקדק בתנ”ך ובהיסטוריה של עם ישראל מגלה, כי העבודה הזאת היא לא באמת “זרה” לנו, אלא להיפך, מדובר בפולחן מקורי שלנו כיהודים בני ישראל.

מזמור אורפאוס להקטה

גְּבִירַת הָאָרֶץ וְהַמַּיִם וְהַשָּׁמָיִם וְהַשְּׁאוֹל; עֲטוּיָה גְּלִימַת כַּרְכֹּם, מְהַלֶּכֶת בְּלִוְיַת רְפָאִים אֲפֵלִים הַנּוֹדְדִים בַּצְלָלִים, בַּת פֶּרְסֶס; יְחִידָה; שְׂאִי בְּרָכָה!

תיאוגוניה של הקטה

וַיִּתֵּן לָהּ דּוֹרוֹנוֹת, לִמְשׁוֹל בָּאָרֶץ הַפּוֹרִיָה וּבַיָּם הֶעָקָר. וַיִתֵּן לָהּ מֶמְשָׁלָה גַּם בִּשְׁמֵי הַכּוֹכָבִים, וְיַחְלֹק לָהּ כָּבוֹד וִיקָר עֲצוּמִים בַּקְּרָב הָאֵלִים בְּנֵי הָאַלְמָוֶת. וְעַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, בְּכָל קָרְבָּן הַמָּעֳלֶה לָאֵלִים, וּבְכָל תְּפִלַּת-מָסֹרֶת לִישׁוּעוֹת, קוֹרְאִים הָאֲנָשִׁים בִּשְׁמָהּ שֶׁל הֵקָטֶה.

מלכת שאול תחתיות: האלה הקטה

הקטה היא אלוהות שיש לה כוח להגשים משאלות ולענות לתפילות. כיוון שכך, היוונים נהגו להתפלל אליה לעתים קרובות, ואף להקפיד להזכיר את שמה בתפילות לאלוהים אחרים. היא היתה הטיטאנית היחידה ששמרה על מעמדה ועל כוחה תחת ממשלתו של האל זאוס, שהדיח את אביו, הטיטאן כרונוס, והביא כליה על שלטונם האלוהי של הטיטאנים ביוון. כוחה העצום של הקטה שמשלה בטבע וביקום כולו, הביא לכך שבסופו של דבר היא הפכה לאלת מאגיה, כלומר לאלוהות שיש לה הכוח לשנות ולהניע כל דבר בטבע וביקום, בשמים, בארץ ובים.

לוח שנה ריטואלי כנעני

מובא כאן לוח בסיסי המבוסס בעיקר על ממצאים מן הערים אוגרית וגבל (ביבלוס). הלוח מסכם את האירועים הדתיים המרכזיים של הכנענים, אך אינו כולל ציוני מועדים מודרניים המבוססים על מקורות ישראליים ויהודיים.

נחושתן: קמע מאגי ואל פריון

לא תמיד היינו עם עם דת מונותאיסטית. לפני ההתכנסות סביב הקב”ה, וקידוש האמונה באל אחד כיסוד התרבות של העם היהודי, היו אבות אבותינו פוליתאיסטים. בלבותיהם ובבתיהם התקיים פולחן למספר אלוהויות, ביניהם גם נחושתן, אל חיים ופריון. ראשיתו של נחושתן היא…

כישוף נגד עקרבים

“כישוף נגד עקרבים” הוא טקסט מצרי מפורסם, המספר אודות נס שחוללה האלה איזיס, שריפאה ילד מעקיצת עקרבים.   על פי האגדה, הגיעה איזיס ערב אחד לעיר בשפך נהר היאור, והיא עייפה ולאה ממנוסתה מפני אחיה סת. שתי נשים ראו אותה…

איזיס: האלה המניקה מארץ מצרים

השם אסת הוא נגזרת נקבית של המילה המצרית “כסת” (=כס מלכות), ואיזיס, למעשה, נחשבה התגלמות אלוהית של כס מלכותו ועוצמתו של פרעה. הפרעה, בעצם, נחשב בן של איזיס, היושב על כס המלכות שהיא העניקה לו. מקורותיה של איזיס בתקופת הממלכה…

אלוהימות מניקות: ייצוגים באמנות

בעולם הפוליתיאיסטי הקדום ההנקה — מעצם היותה הדרך היחידה להזין תינוקות אנושיים ולאפשר להם חיים —  נחשבה פעולה מאגית ורבת-עוצמה. אלות הפריון הגדולות היו אלות מניקות, וכל אם באשר היא, המניקה את התינוק שלה, נחשבה אלוהית בשל כך, או לפחות…

אלוהי הפריון הרומאיים

הדת הרומאית העתיקה כללה פולחן למספר רב של אלוהויות הקשורות לפריון האדם, החל מהתעברות, הריון ולידה, וכלה בהנקה ובגידול תינוקות ופעוטות. לחלק מאותן אלוהויות פריון התקיים פולחן משמעותי ברומא. אחרים רק הוזכרו בשמם בעת תפילה או כסגולה למזל טוב. כיוון…

תפילת המיילדת ליונו לוסינה

המזמור המופיע כאן הוא תפילה שאומרת המיילדת כשהיא מגיעה לבית שבו כורעת אישה ללדת. המיילדת נכנסת למקדש הביתי שהיה קיים בכל בית ברומא (“לרריום”), מתפללת ליונו לוסינה, ורק אז מתחילה בעבודתה.