פראו הולה השדכנית בעיירה אנדראסברג

Holda, die gütige Beschüzerin, Wägner Wilhelm, 1882, Wikimedia Commons

Holda, die gütige Beschüzerin, Wägner Wilhelm, 1882, Wikimedia Commons

מתוך מעשיות מהרי הרץ. תרגום פרטי מגרמנית.

שלוש נערות בנות העיירה אנדראסברג, שהגיעו לפרקן והתארסו, יצאו ביום ראשון אחד, אחר הצהריים לטיול ביער, במקום הנקרא עד היום, “שלוש-העלמות”.

הן התיישבו על תלולית אזוב, תחת אשוחים רכים, והחלו מתרברבות כל אחת בתורה, באהובה, ובחתונתה המתקרבת. כאשר הסבה אחת הנערות את ראשה באקראי, השתתקה פתאום. האחרות הסבו גם הן את מבטן, וראו לחרדתן כי בינות לעצי האשוח מתגלות פני אישה איומות. שיערה הארוך גלש על כתפיה ועל צווארה. בפנים שמחציתן נעימה ומחציתן האחרת זועפת, העבירה הדמות את עיניה מנערה אחת לחברתה. כאשר פצתה את פיה והחלה לדבר, עברה חלחלה בגבי הנערות.

“מי משלושתכן, אשר תבוא אל תלתן-התרנגול ותקרצף אותו עד שיבריק מניקיון, הלילה בין אחת עשרה לחצות, היא זו שתינשא לארוסה במהרה”. לאחר שאמרה מילים אלו, אבדו פני האישה בערפילים.

כששככה אימתן של הנערות, שמו פעמיהן הביתה, ונדברו ביניהן כל השלוש, כי בשעה אחת עשרה וחצי ייפגשו בפאתי אנדראסברג, ויעשו את המלאכה שהטילה עליהן פראו הולה. כי אז תתגשמנה משאלתן, להינשא במהרה. ואכן, בשעה היעודה יצאו לדרך.

הלילה היה אפל ומבעית. ירח לא האיר בשמים, ולא זרחו כוכבים. הינשופים צווחו נוראות. במרחק נשמע רעם, אך בשמים לא נראה כל ברק. הנערות המפוחדות צעדו בדממה בדרך, שמות את פעמיהן אל המקום בו צומח תלתן-התרנגול.

כשהגיעו הפסעניות הליליות אל המקום שבשעתו נקרא בשם “גֶּסְהֵר”, נאנחה נערה אחת ואמרה, “לא, איני ממשיכה הלאה בדרך!”. היא סבבה על עקביה, ומיהרה לחזור הביתה. זמן לא רב לאחר מכן החרתה-החזיקה השנית אחריה, ואף היא שבה הביתה. אך הנערה השלישית חשבה בלבה, “גם אם יעלה לי הדבר בחיי, אלך ואעשה את מה שהוטל עליי לעשות!”

עד מהרה הגיעה הנערה השלישית אל מקום צמיחת תלתן-התרנגול, ומיד החלה בעבודת הקרצוף והניקוי. או אז הופיעה במקום פראו הולה. בבת-שחוק על שפתיה אמרה לנערה, “כיוון שעמדת במילתך, אעמוד גם אני במילתי. בקרוב יוביל אותך חתנך אל מזבח הכנסייה, אך שתי חברותייך האחרות לא תינשאנה לאיש לעולם”. ובמילתה האחרונה נעלמה.

הנערה שמה פעמיה בחזרה הביתה, והירח שייט מתוך העננים, והאיר את דרכה.

הנערה הראשונה, אשר הפכה את פניה בגסהר וסבבה על עקביה, נישאה לכורה-פחם. ביום למחרת חתונתם הביאו את גופתו המרוסקת הביתה, כיוון שאירעה לו תאונה במכרה. שלושה ימים לאחר מכן, מתה גם הנערה עצמה מצער, ונקברה לצד אהובה. ארוסה של הנערה השנית גויס לצבא, יצא למלחמה, ונפל בקרב כמה שבועות לאחר מכן. היא למעשה לא נישאה לו מעולם. אך הנערה השלישית, שקרצפה את התלתן בחצות, חגגה תוך זמן לא רב את חתונתה.

כשהתיישבו החתן והכלה אל שולחן הסעודה הערוך כדי לחגוג את נישואיהם, הופיעה פראו הולה בשלישית.

היא הציצה מעבר לתנור, ומסרה לידי האורח שישב בסמוך עריסת כסף במתנה עבור החתן והכלה. ומי שהשכיל להתבונן יכול היה לראות, כי העריסה מלאה במטבעות כסף של העיר אנדראסברג.

מני אז, כאשר עלמה צעירה לא מצליחה למצוא לה חתן בעיירה אנדראסברג, אומרים האנשים: “צריך לקרצף את תלתן-התרנגול”. ובבתים שבהם עדיין מצויים התנורים הישנים המחממים שני חדרים סמוכים, ואפשר להציץ מעליהם, בכל פעם כשמדבר אי-מי גבוהה-גבוהה, אומרים לו: “דבר בשקט, פראו הולה שומעת!”

גרסאות אחרות למעשייה

קיימות מספר גרסאות למעשייה זו שמקורה בהרי-הרץ. על פי גרסא אחת אפלה במיוחד, הנערות הן שלוש אחיות, שטרם התארסו, ומצהירות, שתעשינה כל דבר שהוא בתמורה לנדוניה מכובדת אשר תפיל בחלקן חתן ראוי.

שלא כמו באגדה שתורגמה לעיל, האחיות אינן פוגשות בפראו הולה באקראי ביער. הן נוטלות את פלכיהן, שמות פעמיהן למקום המקודש לפראו הולה וקוראות בשמה במכוון.

פראו הולה מתגלה בפני הנערות בדמות גבירה יפהפייה. היא מוסרת להן דליים ומברשות קרצוף, ומבטיחה כי תוענק להן נדוניה נכבדה אם תקרצפנה את תלתן-התרנגול.

כיוון שהסלע שהתלתן צומח עליו גדול ודוקרני, שתי האחיות הגדולות, שהיו עצלניות מאוד, מסרבות לעסקה שמציעה להן פראו הולה. הן צוחקות בפניה, לוקחות את הפלכים ושבות הביתה. רק האחות הקטנה נותרת במקום ומקרצפת את סלע התלתן כל הלילה. בבוקר היא מברכת את פראו הולה בנימוס בברכת “בוקר טוב”, ושבה אל ביתה, כיסיה ריקים מנדוניה או ממטבעות.

בימים שלאחר מכן מסרבים אהוביהן של האחיות הגדולות להתארס להן, ורק אהובה של האחות הקטנה, למרות עוניו, מבקש את ידה ונושא אותה לאישה. ביום החתונה מופיעה פראו הולה עם שק מטבעות-כסף ומוסרת את הנדוניה לחתן ולכלה.

קישורים

Frau Holle als Ehestifterin in Andreasberg
Die Drei Schwestern von Andreasberg

קריאה נוספת: