ביקורת ספר: המיתולוגיה האירית – לבנה ויהודה ליטני

04/11/2003

המיתולוגיה האירית. לבנה ויהודה ליטני. סדרת מיתוסים, הוצאת מפה, 2001.

“המיתולוגיה האירית” הוא ספר מקיף, איכותי ויסודי. עבור חובבי התרבויות הפוליתיאסטיות, הוא יכול להוות הקדמה מצוינת ללימודים קלטיים רחבים יותר. לכל השאר, הוא דרך נפלאה להעביר סתם אחר צהריים קיצי או ערב חורפי עם אגדות מופלאות ומיתוסים מחכימים.

Frank Cadogan Cowper, The Damsel of the Lake Called Nimue the Enchantress, 1924

בסדרת “מיתוסים של הוצאת מפה יצאו גם ספרים אודות המיתולוגיה ההודית, הבבלית, היהודית, פינית, הספרדית, האינדיאנית, הסינית והיפנית. כל ספר נכתב על ידי מומחים בתרבות הספציפית. “המיתולוגיה האירית” של לבנה ויהודה ליטני הוא ללא ספק אחד מן הספרים האיכותיים בסדרה.

הספר כולל את המחזורים העיקריים של המיתולוגיה הקלטית של אירלנד: המחזור המיתי, מחזור הגבורה של אולסטר, מחזור הפיאנה ומחזור המלכים. כמו כן יש פרקים קצרים המתייחסים לפיות של אירלנד ולקדושים של אירלנד. המיתוסים כתובים בלשון מודרנית אך עשירה וחגיגית, שמכבדת את מקורם. הם מופיעים בסדר כרונולוגי הגיוני ובצורה עלילתית. הדבר מקל על הבנת הקונטקסט של כל אל, אלה, יצור מיתולוגי או דמות הרואית. זאת בניגוד לספרים הבנויים בצורה לקסיקונית, המציגים כל דמות בפנתאון בנפרד, על פי סדר אלפביתי, באורח תלוש משהו מן ההקשר התאולוגי השלם.

ההקדמה לספר מאירת עיניים וחשובה לאין ערוך. בקצרה, אך בלי לדלג על פרטים חשובים, מתווים המחברים את המסגרת ההיסטורית של התרבות הדתית באירלנד. התוואי ההיסטורי מעניק טעם, הקשר ותוכן לסיפורים המיתולוגיים. הוא למעשה הופך את המיתוסים מ”אגדות” או “סיפורי עם” לאבני יסוד מכוננות של תרבות, בעלי משמעות תאולוגית ומוסרית.

ההקדמה לספר גם מסבירה מדוע המיתולוגיה האירית מבודדת בספר זה מן המיתולוגיה הקלטית השלמה. אמנם באירלנד נשמרה המסורת הקלטית בצורתה הטהרנית ביותר, והתפתחה תרבות קלטית מובחנת משאר האזורים הקלטיים, שלא היו עצמאיים. אך שבטים קלטיים ישבו גם במקומות אחרים: בווילס, סקוטלנד ואנגליה ובחלקים של מערב אירופה שהיום הם ספרד, צרפת, בלגיה, גרמניה ואוסטריה. המיתולוגיה “האירית” היא, אם כן, פיסה שנבצעה ממיתולוגיה רחבה יותר.

שאר חלקיה של המיתולוגיה הקלטית לא מופיעים כאן. הדמויות הוולשיות קלטיות המפורסמות כמו ריאנון או קרידוון בולטות בהיעדרן. גם אלת הסוסים העצומה אפונה, שמקורה בשבטים הקלטיים של היבשת, ופולחנה הגיע עד רומא גופא – לא נמצאת כאן. אין התייחסויות גם לאלים הקלטיים מן התקופה הרומאית, לאלים הבריטיים או לאלוהויות אנגלו סקסיות שהתמזגו עם אלוהויות קלטיות בתקופות מאוחרות יותר. מצד אחד ההיעדרויות האלו הן הגיוניות לאור העובדה שהספר עוסק בפן האירי בלבד של התרבות הקלטית ואף בצדדים של התרבות האירית שאינם קלטים, אלא נוצרים. מצד שני, נוצרת בספר תמונה בלתי שלמה, ומראית עין כאילו התרבות האירית שווה לתרבות הקלטית, ולא היא.

כיוון שהספר מתרכז במחזורים המיתולוגיים, כמעט ואין בו התייחסויות לאלוהויות האיריות שאין להן תפקיד בסיפורים המיתיים המרכזיים. אלוהויות הטבע, העצים, הנהרות, הגבעות, המקומות הספציפיים והמשפחות הספציפיות אינן מופיעות כאן. גם ההתייחסות לשי, הפיות של אירלנד, לטעמי תמציתית מדי. השי הם חלק כה יסודי וכה חשוב במיתולוגיה האירית, שהיה מקום להעניק להם תשומת לב רבה יותר, עם שמות, סיפורים, אגדות ואמונות פולקלוריסטיות.

אך למרות הבעיות הללו, “המיתולוגיה האירית” הוא ספר מצוין. הוא מציג את הליבה של המיתולוגיה האירית בדקדקנות היסטורית ובחום. תעתיק השמות האיריים הוא כמעט תמיד חף משגיאות, דבר שאין להקל בו ראש. האלים והדמויות המיתולוגיות מוצגים בצורה אותנטית ואמיתית, ללא ניסיון ליפות אותם מחד או לזלזל בהם מאידך. לשוחרי התרבות הקלטית, הספר יכול להוות הקדמה מצוינת לקראת לימודים רחבים ומעמיקים יותר. אחרים יכולים לראות בו ספר אגדות עממיות עם מוסר השכל אוניברסלי או מצג של תאולוגיה לא מונותיאיסטית, שונה, אך לא פחות מוסרית.

מומלץ:

לשוחרי התרבות הקלטית, למתעניינים בתרבויות פוליתאיסטיות, לתלמידי תאולוגיה ולחובבי אגדות עם.

קריאה נוספת:

תגיות: , , ,

הרשומה סגורה לתגובות.

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות