הינשופיה

כישוף ופולקלור

בבואות ומראות: שדים באספקלריה

בבואות ומראות: שדים באספקלריה

אזהרתם של מכשפי התלמוד במסכת פסחים (דף קיב, א) ברורה ומקפיאת-דם. “לא ישתה אדם מים לא מן הנהרות ולא מן האגמים בלילה, ואם שתה דמו בראשו מפני הסכנה. מאי סכנה? סכנת שברירי”. שברירֵי (סנוורים, בארמית) הוא שד המכה בסנוורים. הוא מגיח בלילה מתוך מים שחורים, ומעוור את מי ששותה אותם. הוא יצור אפל, מרושע,...

המשך »

מסכות: פולחן ושעשועים

מסכות: פולחן ושעשועים

העדות הראשונה לקרנבל (carnevale) המסכות של ונציה היא משנת 1268. קרנבל זה החל כחגיגה המסמנת את התרופפות המעמדות בחברה האיטלקית, כיוון שמי שעוטה מסכה, אי אפשר לראות האם הוא עשיר או עני, בן למשפחה מיוחסת, או בן למשפחה מרודה. באותה תקופה של המאה ה-13 פרחו באיטליה קרנבלי מסכות נוספים, למשל ברומא ובעיר ניצה, והגיעו...

המשך »

ולפורגיסנאכט: חלום המכשפות

ולפורגיסנאכט: חלום המכשפות

ליל ולפורגיס, ליל ולפורגה או ולפורגיסנאכט הוא חג פולקלוריסטי שנחוג מדי 30 באפריל בשוודיה, פינלנד, גרמניה, אסטוניה ולטביה. ברוב המקומות מדובר בחג אביב בעל מוטיבים נוצריים ומקומיים. בגרמניה זהו חג שקשור למכשפות, פיות, מסעות טראנס מהפנטים, מאגיה וקסמים. ליל ולפורגה (Walpurgisnacht בגרמנית, Valborgsmässoafton בשוודית, Vappu בפינית, Volbriöö; באסטונית ו-Valpurģi בלטבית) הוא במקורו חג נוצרי...

המשך »

פרגים: דם ושכרון חושים

פרגים: דם ושכרון חושים

לפרגים שפורחים בשדות הארץ בחודשים מרץ עד מאי יש היסטוריה מיתולוגית, פולקלוריסטית, קולינרית ופוליטית מעניינת. הצבע האדום העז של הפרחים מסמל דם ולעיתים גם הרג. מגרגיריו השחורים מפיקים תבלין ומפירותיו מפיקים שרף חלבי המשמש לייצור הסם אופיום. הפרג הוא סמל של מוות, אבל גם סמל של צמיחה, חיים ואביביות. מדובר בעצם אחד הפרחים המעניינים...

המשך »

הלואין: חג המכשפות

הלואין: חג המכשפות

שני חגים או פסטיבלים עממיים בתרבות המערבית קשורים למכשפות. הראשון הוא ולפורגיסנאכט הגרמני, הנחוג ב-31 באפריל. השני הוא הלואין, הנחגג בארצות דוברות האנגלית ובארצות קתוליות ב-31 באוקטובר. החג הקלטי סווין (Samhain) מקור החג הלואין הוא בפסטיבל הקלטי סווין (נכתב Samhain ומבוטא so-win). הקלטים היו אוסף שבטים שחיו לפני כאלפיים שנה באירלנד, בריטניה, צרפת, בלגיה,...

המשך »

ברזל: חישול חרבות ומלחמה בערפדים

ברזל: חישול חרבות ומלחמה בערפדים

הברזל הוא יסוד כימי שסימנו Fe. הוא מופק לצורת מתכת, פלדה או סגסוגות שונות, מעפרת הברזל. הברזל הוא המתכת הנפוצה ביותר בעולם ומשך אלפי שנים שמו נקשר בהתגוננות מפני כוחות רשע אפלים, פיזיים ורוחניים כאחד. הממצאים הארכיאולוגיים הקדומים ביותר, המעידים על שימוש אנושי בברזל, מגיעים מממלכת חורמוסן, שחיו בתקופת האבן המאוחרת במצרים העתיקה (35000 לפנה”ס)....

המשך »

דודאים: שדים, עקרות ופושעים

דודאים: שדים, עקרות ופושעים

הדודאים או אטרופה מנדרגורה הוא אחד מצמחי המכשפות המפורסמים ביותר. הוא שימש לקמעות הגנה, לשיקויי אהבה וכסגולה לפריון. את צמח הדודאים אנו פוגשים בספר בראשית. ראובן, בנה בכורה של לאה אמנו מוצא את צמח הדודאים פורח בר בשדה, קוטף אותו, ומביא אותו הביתה. רחל, אחותה העקרה של לאה, עושה עמה עסקה. לאה תיתן לה...

המשך »

בלדונה: איך עפות מכשפות

בלדונה: איך עפות מכשפות

מזרק האטרופין, שמצרפת מדינת ישראל לכל ערכת מגן שהיא מחלקת לאזרחיה, מכיל חומר המופק מן הצמח אטרופה בלדונה. אטרופה בלדונה הוא רעל צמחי ידוע ומפורסם ועשב מכשפות מסורתי. במהלך ההיסטוריה הוא שימש רעל, סם הזיות, אמצעי הרדמה ואלחוש, תרופה, ואפילו תכשיר קוסמטי. אטרופה בלדונה, צמח ממשפחת הסולנום, זכה במהלך ההיסטוריה למגוון שמות מצמררים. הוא...

המשך »

אמתיסט: אבן החולמים והשיכורים

אמתיסט: אבן החולמים והשיכורים

אבן האמתיסט (בעברית: אחלמה) היא סיליקה בצבע סגול ממשפחת הקוורץ. נוסחתה הכימית היא SiO2 וצבעה הסגול נובע בעיקר משיירי ברזל ואלומיניום. מחצבי האמתיסט היקרים ביותר נקראים “אמתיסט רוסי עמוק” או “אמתיסט סיבירי עמוק” וכוללים גם גווני ארגמן וכחול בנוסף לצבע הסגול העז האופייני לאבן. מקור השם הלועזי של האבן הוא ביוונית: א (ἀ, לא) – מתוסטוס...

המשך »

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות