הגנזך

פילוסופיה ותאולוגיה של הפוליתאיזם

מזמור הומרוס מס’ 22 לאל פוסידון

מזמור הומרוס מס’ 22 לאל פוסידון

המזמור ההומרי מס’ 22 מוקדש לאל הים ורעידות האדמה פוסידון. המזמור הוא למעשה תחינה זהירה לאל פוסידון, שיציל אנשים מרעידות אדמה ומסופות בים. תרגום אישי וחופשי שלו מופיע להלן. חשוב לי להדגיש כי אין מדובר בתרגום אקדמי מדויק של המזמור, אלא בפראפרזה מודרנית, נאמנה למקור, אך מרחיבה ופרשנית.

המשך »

אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

אלוהים מת בעציצים: חגיגות אדונייה ביוון העתיקה

חגיגות הקיץ הפניקיות לכבוד האל אדון הגיעו דרך הים לקפריסין, ומשם, דרך יוון, גם לרומא ולמצרים העתיקה. במהלך החגיגות, שארכו יומיים תמימים, נערכו טקסים חגיגיים לכבוד אדוניס, גלגולו היווני של האל אדון, ולכבוד אפרודיטה אהובתו בעונת האביב. על פי הגרסא היוונית של הסיפור המיתולוגי, אדוניס היה עלם צעיר ויפה-תואר שנולד באופן מאגי. האלה אפרודיטה...

המשך »

חיי המדף של אלוהים: פוסט לחג הפסחא

חיי המדף של אלוהים: פוסט לחג הפסחא

ניטשה קיצוני בדיוק כמו אותם נוצרים גרמנים אדוקים שהוקיעו אותו. הם מתעקשים שאלוהים תמיד חי, והוא מתעקש שאלוהים לא יקום לתחייה לעולם, אלא יישאר מת. בעיניי שתי התפיסות הללו שגויות מיסודן. כמובן, אפשר לעשות הנחות למונותאיסטים שבמשך כמה אלפי שנים הצליחו לבלבל יופי-יופי בין האל הספציפי שלהם לבין האלוהות הא-פרסונלית האינהרנטית בטבע שתמיד חיה,...

המשך »

שלוש הערות על מצבו של אלוהים

(1) השאלה החשובה היא לא אם יש אלוהים, אלא מה זה אלוהים. כבר כמעט עשור שהדיון בשאלת קיום האל משעמם אותי, מהרבה סיבות. בעיניי הוא מסיט את נקודת הכובד מעניין הרבה יותר מהותי: מה זה אלוהים בכלל, מי זה אלוהים, ואיפה הם. הסירוב המוחלט שלי בשנים האחרונות להשתתף בדיונים ופאנלים בשאלת קיום האל הוא...

המשך »

מזמור הומרוס מס’ 30 לארץ, אם כל חי

מזמור הומרוס מס’ 30  לארץ, אם כל חי

המזמורים ההומריים נכתבו במאה השביעית והשישית לפני הספירה על ידי מחברים אלמוניים. ישנם 33 מזמורים הומריים, כל אחד מהם אומר תהילה לאלוהות יוונית כלשהי. חלקם שימשו בטקסים דתיים ובפסטיבלים ריטואליים ביוון העתיקה. כאן אני מביאה תרגום אישי וחופשי למזמור מס’ 30 לארץ, אלת האדמה. בעת העתיקה יוחסו המזמורים על ידי הפילוסוף תוקידידס למשורר הומרוס....

המשך »

מזמור הומרוס מס’ 8 לאל ארס

מזמור הומרוס מס’ 8 לאל ארס

את המזמור ההומרי מס' 8, המוקדש לאל המלחמה ארס, תרגמתי במהלך המלחמה בלבנון, ביולי 2006.

המשך »

ודמותה של הקוסמת אינה מתחוורת לי

ודמותה של הקוסמת אינה מתחוורת לי

שוב ושוב אני קוראת את סיפור רפונזל של האחים גרים, ודמותה של הקוסמת אינה מתחוורת לי. העלמה גוטל, חידה ומסתורין, מגדלת בגינתה צמחים מופלאים. הכל פוחדים ממנה, ואיש אינו מתקרב לביתה המגודר היטב. הכל, פרט לבעל אחד מסכן, שאשתו ההרה אומרת לו, הב לי רפונזל מגינתה של הקוסמת לאכול, ולא – מתה אנוכי. פראו...

המשך »

הרעם: שורות נבחרות מכתבי נאג’ חמדי

Evelyn De Morgan, Eos, 1895

תרגום עברי לשורות נבחרות מתוך “הרעם, תבונה מושלמת”, פואמה גנוסטית לסופיה, האלוהות הנשית. בדצמבר 1945, בכפר המצרי נאג’ חמדי, 225 קילומטר צפון-מערבית לאסואן, התגלו 13 כתבי יד קופטיים בכד חרס חתום. בחינה שלהם גילתה כי מדובר בתרגומים של יצירות גנוסטיות מיוונית. הכתבים ככל הנראה היו חלק מספריה סודית של האחים ממנזר הקדוש פכומיוס הקדוש....

המשך »

המוזות: אלות האמנות של יוון העתיקה

המוזות: אלות האמנות של יוון העתיקה

המוזות הן אלות האומנויות והמדעים היווניות. הן מעניקות השראה לכל היוצרים, אך במיוחד למשוררים, דרמטורגים, פילוסופים ומוזיקאים. משמן, שמשמעותו המקורית היא “אלות ההר”, נגזרות המילים המודרניות מוזיקה, מוזיאון וגם מוזאיקה (פסיפס). משוררים ומספרי סיפורים נהגו לקרוא למוזות לפני שהתחילו בעבודתם, ולבקש מהן השראה והגנה. אחד מן המזמורים האורפיים המפורסמים ביותר לאפרודיטה נפתח במילים: “מוזה,...

המשך »

ונוס: אלת הגנים של רומא

ונוס: אלת הגנים של רומא

זהותה האלה הרומאית ונוס כמעט ואבדה לאחר מיזוגה עם אפרודיטה היוונית בתקופה ההלנית. בעיני רוב האנשים ונוס ואפרודיטה הן אחת. חיבור זה הוא מסע בעקבות האלה הנעלמת, ומתחקה אחר ונוס המקורית, טרם התכסתה בצילה הענק של אפרודיטה. בראשית ימיה של הדת הרומאית האלים נחשבו “נומינה”, כלומר אלוהויות מופשטות. הם היו חסרי דמות וחסרי פנים....

המשך »

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות