הגנזך

פילוסופיה ותאולוגיה של הפוליתאיזם

אלוהי הפריון הרומאיים

אלוהי הפריון הרומאיים

הדת הרומאית העתיקה כללה פולחן למספר רב של אלוהויות הקשורות לפריון האדם, החל מהתעברות, הריון ולידה, וכלה בהנקה ובגידול תינוקות ופעוטות. לחלק מאותן אלוהויות פריון התקיים פולחן משמעותי ברומא. אחרים רק הוזכרו בשמם בעת תפילה או כסגולה למזל טוב. כיוון שבעת העתיקה הלידה היתה אירוע מסכן-חיים, הן של האם והן של הולד, נהגו הרומאים...

המשך »

תפילת המיילדת ליונו לוסינה

תפילת המיילדת ליונו לוסינה

המזמור המופיע כאן הוא תפילה שאומרת המיילדת כשהיא מגיעה לבית שבו כורעת אישה ללדת. המיילדת נכנסת למקדש הביתי שהיה קיים בכל בית ברומא ("לרריום"), מתפללת ליונו לוסינה, ורק אז מתחילה בעבודתה.

המשך »

יונו: האמא האלוהית של רומא

יונו: האמא האלוהית של רומא

בדת הרומאית העתיקה, יונו היתה האלה המגינה של העיר. היא נקראה יונו רגינה (=המלכה), ונחשבה פטרונית של רומא.  החודש הרביעי בלוח הרומאי העתיק (והשישי בלוח הגרגוריאני), חודש יוני, נקרא על שמה.  על פי המסורת העתיקה יותר של הרומאים, יונו היא בתה של פורטונה פרימיגניה, אלת הגורל ראשונת הברואים, ואחותו של יופיטר, אל הברק. לפי...

המשך »

יאנוס: אלוהי התמורות ותקופות המעבר

יאנוס: אלוהי התמורות ותקופות המעבר

בדת הרומית העתיקה, יאנוס הוא האל של התחלות ותקופות מעבר, דתיות וחילוניות כאחד. במיתולוגיה אל דו-פרצופי, המביט אל העבר ואל העתיד בעת ובעונה אחת. כאלוהי הדלתות, יאנוס הוא גם אלוהי הסף, ואלוהים של אזורי דמדומים. הוא ניצב בגבול שבין עבר ועתיד, היסטוריה וקידמה, פרימיטיביות וציוויליזציה. חודש ינואר נקרא על שמו.

המשך »

יול: חג החורף הגרמאני

יול: חג החורף הגרמאני

יול (Jéola, Jiuli, Jul, Yule) הוא חגיגה דתית של העמים הגרמאניים שצויינה סביבות היפוך החורף בדצמבר, הלילה הארוך ביותר בשנה. מאפיינים רבים של יול נטמעו במנהגי חג המולד הנוצרי. סאגת האקון הטוב של המשורר האיסלנדי סנורי משנת 1230, מתעדת את הקשר הראשוני בין יול הפוליתאיסטי לבין חג המולד הנוצרי. על פי הסאגה, האקון הראשון מלך נורבגיה,...

המשך »

סקאד’י: האישה הנורדית החזקה

סקאד’י: האישה הנורדית החזקה

במיתולוגיה הנורדית, ענף של המיתולוגיה הגרמאנית, סקאד’י (Skaði) היא אלת  חורף, שלג וציד מגזע הג’וטון. משמעות שמה היא “צל”, וככל הנראה מעידה על כך שסקאד’י נחשבה לאלת שאול או אלת מוות. סקאד’י העניקה את שמה לאזור גיאוגרפי שלם החובק היום מספר מדינות: סקנדינביה (skadinauja) והיא היתה למעשה התגלמות אלוהית של כל אותו חבל ארץ,...

המשך »

הו הו הו: מיתוס סנטה קלאוס

הו הו הו: מיתוס סנטה קלאוס

סנטה קלאוס הוא דמות פופולרית הן בפולקלור הנוצרי המודרני, והן בפולקלור החילוני-מערבי. על פי האמונה העממית, בקוטב הצפוני, ארץ שלג נצחי, מתגורר סבא שמנמן וטוב-לב, בעל זקן לבן וארוך ושפם עבות. איתו מתגוררת אשתו החייכנית והשמנמנה, גברת קלאוס. סנטה קלאוס לובש בגדים אדומים עטורי פרווה לבנה, מגפיים שחורים, וכובע אדום עם פעמון. משך כל...

המשך »

פרכטה: משסעת-הבטן מהרי האלפים

פרכטה: משסעת-הבטן מהרי האלפים

האגדות המספרות על אלת-החורף המסתובבת בבתים בתקופת חג-המולד מקבלות תפנית אפלה ביותר באזורים הדרום גרמאניים. על פי האמונה בחבלי-ארץ אלו, אם הילדים והמשרתים בבית התנהגו יפה כל השנה, היו חרוצים וממושמעים, אזי יקבלו מן האלה פרכטה מטבע כסף, שימצאו בנעל, או בדלי. אם, לעומת זאת, התחצפו ולא היו טובים, פרכטה תשסע להם את הבטן...

המשך »

פראו הולה: גבירת החורף ואלת הפלך

פראו הולה: גבירת החורף ואלת הפלך

פראו הולה היא אחת הדמויות המפורסמות ביותר בפולקלור הגרמאני. התחקות אחר שורשיה מגלה מקור אלוהי, ועושר של סיפורים, מיתוסים, אגדות, אמונות ומנהגים.

המשך »

תמוז: טרגדיה קייצית

תמוז: טרגדיה קייצית

תמוז או דומוזי הוא אל מסופוטמי. מקור שמו בשומרית דומו-זיד, הבן הנאמן. דומוזי הוא בן דוטור, אלת העדרים ואחי גשתיננה, אלת כישוף, פרשנית חלומות ומגדת עתידות. דומוזי הוא אל של טבע פראי, מרעה, וחקלאות בעל, ונחשב ליריב מסורתי של אנקידו, אל התעלות, התלמים, וההשקייה המלאכותית. דומוזי אל הטבע במיתולוגיה השומרית, לדומוזי תפקידים כפולים. הוא...

המשך »

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות