מגילות

עיונים בתרבות הכנענית

שמות אלוהים כנעניים

שמות אלוהים כנעניים

לשמות, כידוע יש כוח עצום. עד היום ביהדות אין קוראים בשמו המפורש של אלוהי העם, אך יש לו אינספור כינויים שהמאמינים משתמשים בהם. הפופולרי ביותר כיום הוא כמובן “בורא עולם”. גם בתרבויות אחרות בעולם יש לאלוהים עשרות שמות וכינויים. כל כינוי כזה מייצג אספקט מסוים של האלוהות, פנים ייחודיות שלה, תיאור של השפעתה או...

המשך »

עֵינַיִם לַבַּעַל תִּשָּׂאוּן: אל ואדם באוגרית

עֵינַיִם לַבַּעַל תִּשָּׂאוּן: אל ואדם באוגרית

בתרבות המונותיאסטית בכלל והיהודית בפרט, יחסי הכוחות בין אלוהים ובני אדם ברורים. האלוהים היחיד והבודד הוא כל יכול, חזק ועצום,  והאנשים נתונים לחסדיו. בכנען הפוליתאיסטית, לעומת זאת, העניינים היו מעט שונים. טקסט מעניין מן העיר אוגרית שופך אור על יחסי כוחות אחרים לגמרי בין אלוהים ואדם.  אלפי לוחות חרס מתקופת הברזל והברונזה התגלו בחורבות...

המשך »

סוכת בעל וסוכת עורו של לויתן: חג סוכות חוזר למקורות

סוכת בעל וסוכת עורו של לויתן: חג סוכות חוזר למקורות

כולנו למדנו, כבר כשהיינו פעוטות, שהעם היהודי חוגג את חג הסוכות לזכר הסוכות בהם ישבו בני ישראל כשיצאו מארץ מצרים. הבעיה היא, שזה לא נכון. בני ישראל לא ישבו בסוכות כשיצאו מארץ מצרים. הם נדדו במדבר. נוודים במדבר לא נסחבים עם קרשים כבדים או ענפים לסכך, והם לא בונים סוכות. הם מקימים אוהלים. פרשני...

המשך »

אלוהים אחרים: דגון אלוהי פלשתים

אלוהים אחרים: דגון אלוהי פלשתים

אם אפשר להצביע על אלוהות אחת מארץ כנען שהיתה “אלוהים אחרים” במלוא מובן המילה – הרי זה דגון, אלוהי פלשתים, האויבים המרים והקשים של בני ישראל. שבטי ישראל אהבו את הבעלים המקומיים, נטעו אשרות וקיימו פולחנים כנעניים למכביר, אך מעולם לא קיימו פולחן לדגון, אלוהי פלשתים. דגון היה “אחר” בכל מובן עבור הישראלים הקדומים....

המשך »

אהיה אשר אהיה: בעקבות אלוהי אבותינו

אהיה אשר אהיה: בעקבות אלוהי אבותינו

הדיבר הראשון בעשרת הדברות מפורסם בקרב כל תושבי העולם , גם בקרב בני אדם שאינם נמנים על שלוש הדתות המונותאיסטיות של המערב: “אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי”. (שמות כ, ג). דיבר זה הוא אחד המשפטים היסודיים והקדומים ביותר שמעידים על מהותו ומקורו של יהוה, אלוהינו...

המשך »

זכרונות מהזיגוראת: אלוהי הירח סין

זכרונות מהזיגוראת: אלוהי הירח סין

מיהם אותם אלוהים אחרים ומקוריים שעבדו אבותינו תרח אבי אברהם ואבי נחור? לתוך איזו אמונה נולד אברהם אבינו ועל ברכי איזו אלוהות חינכה אותו אמו? אברהם אבינו נולד בשם אברם בעיר-המדינה אוּר, בין הערים הגדולות והחשובות בממלכת שומר העתיקה. האלוהים של אור-כשדים היה נאננה (נא-אנ-נה), אל הירח, אשר נקרא גם בשם האכדי סִין, לאחר הסינקרטיזציה...

המשך »

צבא השמים: הכוכבים האלוהיים

צבא השמים: הכוכבים האלוהיים

מיהו צבא השמים אשר מוזכר מספר פעמים בתנ”ך ושיהוה אסר על בני ישראל?  מסע בעקבות כוכבים ואלוהים.  היהדות המודרנית מתכחשת לעבר הפוליתאיסטי והרליגיו-פלורליסטי של בני ישראל, ומתנגדת נחרצות לכל צורה של פולחן לאלוהות נוספת על יהוה. במיוחד בזה היהדות לעובדי כוכבים ומזלות, או בקיצור עכו”ם. את האיסור על עבודת כוכבים ומזלות ניתן למצוא כבר בספר...

המשך »

ורעה לא ראינו: מדוע חרב בית המקדש הראשון?

ורעה לא ראינו: מדוע חרב בית המקדש הראשון?

מדוע חרב בית המקדש הראשון? במשך אלפי שנים התשובה לכך היתה קבועה וידועה. בית ראשון חרב משום עבודה זרה, ומשום שעם ישראל לא שמע בקול יהוה אלוהיו, ועבד אלוהים אחרים. האמנם?  בשנת 733 לפנה”ס  עלה תגלת פלאסר השלישי מלך אשור על ממלכת ישראל והגלה את רוב יושביה. אירוע זה היה הראשון בשלשלת אסונות פוליטיים וצבאיים...

המשך »

מקטרים בבמות: פולחן פוליתאיסטי בתקופת המלוכה המאוחרת

מקטרים בבמות: פולחן פוליתאיסטי בתקופת המלוכה המאוחרת

לאחר האירועים האלימים שהקיצו את הקץ על בית אחאב, ועל פולחן הבעל והאשרה כפולחן ממלכתי רשמי בקרב בני ישראל, המשיך הפולחן הפוליתאיסטי בממלכת ישראל ובממלכת יהודה להתקיים בצורה חצי-רשמית לצד פולחן יהוה. גם בתקופות של מלכים נאמנים ליהוה, וגם בתקופות של מלכים סובלנים לריבוי אלוהויות, לא חדל העם לגמרי ממנהגו לעבוד את אלוהי כנען...

המשך »

כה יעשון אלהים וכה יוסיפון: פולחן פוליתאיסטי בתקופת בית אחאב

כה יעשון אלהים וכה יוסיפון: פולחן פוליתאיסטי בתקופת בית אחאב

תקופת המלך עמרי ובית אחאב סימנה מפנה חד באווירה הפוליטית והדתית בממלכת ישראל. מצד אחד היתה זו תקופה של שלום עם הממלכות השכנות, שגשוג כלכלי ופריחה. מצד שני תקופה של רדיפות דתיות, מאבקים עקובים מדם בתוך בית המלוכה, וגם מאבקים עקובים מדם בין אלוהים שונים שהתחרו על התואר “האלוהות הרשמית של ממלכת ישראל”. לאחר מותו...

המשך »

פרסומים

מדיניות תגובות

כישופים הוא אתר פרטי בבעלות פרטית. הוא אינו מהווה במה ציבורית או שירות ציבורי, וחופש הדיבור בו אינו מוחלט.

אני שומרת לעצמי את הזכות למנוע מכל משתמש שהוא להגיב באתר, באופן גורף, או פרטנית, על פי שיקול דעתי הבלעדי.

כל תגובה בלתי חוקית, מתלהמת, אגרסיבית, או שאינה מכבדת את כותביה, אותי, את האתר או את המגיבים האחרים, לדעתי הפרטית בלבד, תימחק ללא כל הודעה מוקדמת או דיון בנושא.

כישופים (אסופת המאמרים) ואספקלריה (הבלוג) עוסקים בנושאים רגישים ואף נפיצים (דת, אלוהים, פוליתאיזם, כישוף), ובמידה מסוימת מהווים מעין “מרחב בטוח” לדיון בנושאים שהם טאבו במקומות אחרים. אני נחושה בדעתי שלא לאפשר לאיש לקלקל את המרחב הבטוח הזה.

תנאי שימוש

שינוי גודל גופן
ניגודיות